במדבר רבה ב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · במדבר רבה · ב · יד · >>

יד.    [ עריכה ]

אשר לא ימד ולא יספר (הושע ב, א), משהוא נותן קצבה (הושע ב, א): והיה מספר, חוזר ואומר אין להם קצבה, אשר לא ימד ולא יספר. אלא שהראה הקדוש ברוך הוא להושע כשם שהראה לאברהם ואמר לו (בראשית טו, ה): הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם, מה הדבר הזה וספר הכוכבים אם תוכל לספר, מי שאמר וספר חוזר ואומר אם תוכל לספר, להודיעך שהראה אותו תחלה במספר אחד, ואחר כך שנים, ואחר כך שלשה, ואחר כך שנים עשר, ואחר כך שבעים, ואחר כך הראה לו מזלות שאין להם מספר. ולמה הראה אותו כך, סימן הראה אותו שהוא מרבה אותן כך בעולם, הראה אותו אחד, שמתחלה הוא היה יחיד בעולם, שנאמר (יחזקאל לג, כד): אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה, שהוא בא לחסות תחת כנפי שמים תחלה. חזר והראה אותו שנים, אברהם ויצחק, חזר והראה אותו שלשה אברהם יצחק ויעקב, וחזר והראה אותו שנים עשר שבטים, ואחר כך שבעים כנגד שבעים נפש שירדו למצרים, ואחר כך הראה אותו מזלות שאין להם מספר, שישראל עתידין לפרות ולרבות באחרונה, שאין להם מספר, שנאמר (שמות א, ז): ובני ישראל פרו וישרצו. ואף להושע שהראהו במספר ושלא במספר, שתחלתן היו במספר וחזרו ורבו שלא במספר, לכך נאמר: אשר לא ימד ולא יספר וגו'. דבר אחר, בעולם הזה יש להם מספר, שנאמר (דברים ד, כז): ונשארתם מתי מספר וגו', אבל לעתיד לבוא בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר.