במדבר רבה ב ג
ג. [ עריכה ]
חיבה גדולה חבבן הקב"ה שעשאם דגלים כמלאכי השרת כדי שיהיו ניכרין ומנין שהוא אהבה לישראל שכן שלמה אומר (שיר ב, ד) : "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" אמר ר' אבהו מה ת"ל "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְגוֹ'" למה הדבר דומה לעשיר שהיה לו אוצר מלא יין ונכנס לבדקו ומצאו כולו חומץ בא לצאת מתוך האוצר ומצא חבית א' יין טוב אמר חבית זו עומדת עלי כמלא אוצר כך ברא הקדוש ברוך הוא שבעים אומות מכולם לא מצא הנייה אלא בישראל שנאמר הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן ומנין שיין עולה שבעים י' עשרה י' עשרה נ' חמשים הרי שבעים ומכולם "וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה".
רבי יהודה אומר "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן " למרתף הגדול של יין זה סיני ולמדני משה תורה שהיא נדרשת מ"ט פנים ודגל"ו עלי אהבה א"ר חנינא בראשונה כל מי שהיה מראה איקונין של מלך באצבע היה נהרג והתינוקות הולכים לבית המדרש ומראים את האזכרות באצבע אמר האלהים "וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" וגודלו עלי אהבה.
ר' יששכר אומר "וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" אפילו אדם יושב ועוסק בתורה ומדלג מהלכה להלכה ומפסוק לפסוק אמר הקב"ה חביב הוא עלי "וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" ודילוגו עלי אהבה.
ד"א "וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" אמר הקדוש ברוך הוא יש לאומות דגלים ואין חביב עלי אלא דגלו של יעקב הה"ד "וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה".
ד"א "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן" בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים שנאמר (תהלים סח, יח): "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן" והיו כולם עשוים דגלים דגלים שנאמר (שיר ה, י): "דגול מרבבה" כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים התחילו מתאוים לדגלים אמרו אלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן לכך נאמר "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן" זה סיני שנתנה בו התורה שנמשלה ביין (משלי ט, ה): "ושתו ביין מסכתי" הוי "אֶל בֵּית הַיָּיִן" זה סיני "וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" אמרו אילולי הוא מגדיל עלי אהבה וכן הוא אומר "נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וְגוֹ'" אמר להם הקדוש ברוך הוא מה נתאויתם לעשות דגלים חייכם שאני ממלא משאלותיכם (תהלים כ, ו): "יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ" מיד הודיע הקב"ה אותם לישראל ואמר למשה לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו: