בית שמואל על אבן העזר קלז
סעיף א
[עריכה](א) אינו גט: בירושלמי איתא אינו גט אפי' לפוסלה לכהונה אינו פוסל וכ"פ ר"ח ובח"ר הניח בצ"ע מיהו נראה סוגיא שלנו עיקר דתניא כיצד יעשה יטלנו ממנה ויתן לה מבואר הטעם מפני שנפסלה לכהונה בנתינ' הראשונה מ"ה צריך ליטול ממנה וכ"כ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ושאר פוסקים ש"מ דס"ל דנתינה הראשונה מהני לפוסל' לכהונה:
(ב) יאמר ה"א מותרת: הרמב"ם פי"ח דין י"ז כתב או יאמר ה"ז גיטך אלא הר"ן כתב באמר ה"ז גיטך מסתמא אינו מבטל דבריו הראשונים מה שאמרו חוץ לפלוני ולכן צריך שיאמר בפי' ה"א מותרת ועיין סוף סימן ל"ח אם אמר ה"א מקודשת חוץ לפלוני הוי ספק קידושין א"ל מ"ש מגט דבטל לגמרי משום בגט בעינן כריתות וליכא משא"כ בקדושין אפי' קנין כל דהוא מהני:
(ג) ויש מחמירי' וכו': כ"כ הרמב"ן והר"ן ורי"ו וצריך ישוב לפ"ז מה הקשה שם לר"ע אי חוץ ליתוב חוץ ואי ע"מ ליתוב ע"מ דלמא ר"ע ס"ל דפליגו בע"מ ובחוץ:
סעיף ג
[עריכה](ד) שייר בעל אחותה: אף על גב דאין קידושין תופסין בה מ"מ אם מתה אחותה חזיא ליה ול"ד לעבד וכותי משום גיורת לא שכיח ומיתה שכיח ש"ס:
(ה) חוץ מזנותיך: כלומר בענין זנות הרי את כא"א אף על גב שהתיר אותה להנשא מ"מ כיון דשייר בביאה מבעי' בש"ס אי הוי שיור והיינו דווקא בכה"ג דהתיר להנשא ואסר בזנות אז הוי ספק אבל להפוך דהתיר בזנות ואסר להנשא כגון שאמר חוץ שלא תנשא לפלוני הוי שיור ואינו גט וכ"כ בדרישה, ואם אמר בלשון שלא תנשא לפלוני מבואר בש"ס דהתיר בזנות אא"כ שאמר שלא תבעל לפלו' אז אסורה לו אפילו בזנות, ונראה אם היה אותו פלוני מי שאין קידושין תופסין והתנה על זנות לא הוי שיור כמו בנישואין אף על גב נישואין לא שייך בו וזנות שייך בו וכן משמע להדיא בש"ס בס"ד תנינא זנות הוי שיור ומ"מ באבא לא הוי שיור ולהמסקנ' לא מצינו סתירה לזה:
סעיף ד
[עריכה](ו) לראובן ושמעון: מהו אי אמרי' מה דאסר שרי או דילמא מה דאסר שרי ומה דשרי אסר את"ל מה דאסר שרי לראובן מהו וכו' לכן פסק הרמב"ם אם אמר לראובן ושמעון שרי מה דאסר כדרכו דפוסק באת"ל המפורש בש"ס והרא"ש והטור פסקו דלא אפשט הבעי' ובפרישה וב"ח בק"א הקשו על הרא"ש למה לא פסק כאת"ל והביאו ראיה מסי' י"ז ול"א וק' וקכ"ב דס"ל הרא"ש כאת"ל ועיין בחושן המשפט סי' שמ"ו כתב שם הב"י דהרא"ש לא ס"ל כשיטות הגאונים דאמרו את"ל אפשט הבעי' והראיה מה שהביא בפרישה מהני דיני' המפורשים במקומם הנ"ל אין ראיה כלל וע"ש, וק"ק על הב"י בסי' י"ז כתב כשאמרה התירוני ותנו לי הכתובה דאינו גורס הטור את"ל, ת"ל אפילו היה גורס את"ל מ"מ ס"ל דלא אפשט, ועיין סימן קכ"ב וקל"ט סק"ז:
(ז) אף לשמעון: עיין תוספות כתבו אף לראובן נמי מספקא ליה:
סעיף ה
[עריכה](ח) ה"ז ספק מגורשת: היינו שם דף פ"ד איתא כיון דפסקה פסקה והוי גט מעלי' ובדף פ"ו איתא לאפוקי מסוגי' הנ"ל דאמרה כיון דפסקה פסקה היינו הספק ולא כלבוש, ועיין בר"ן ר"פ האומר המקדש בשטר על ל' יום ה"ז ספק מקודשת ועיין רס"מ: