בית שמואל על אבן העזר מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| בית שמואל על שולחן ערוך אבן העזר מא |

סעיף א[עריכה]


(א) ויכולה א' מהן לקבל:    עיין סי' ל"ו שם מבואר דין זה:

סעיף ב[עריכה]


(ב) אינן מקודשות:    מפורש בש"ס כל שאינו בזא"ז אף בבת אחת אינו:


(ג) כולן צריכות גט:    קי"ל כאביי דאמר קדושין שאינן מסורי' לביאה הם קידושין לחומר' וצריכה גט:

סעיף ג[עריכה]


(ד) הרי כולן מקודשות:    מה שאמר הראויה לביאה כוונתו על כולן הראוי לביאה אלא אם אמר א' מכולן הראוי לביאה אז כ"א מקודשת מספק ועיין בדרישה וב"ח בק"א:


(ה) נכריות מקודשות:    דומה דין זה לאומר קני את וחמור כמ"ש בחושן המשפט סי' ר"י דקונה וי"א ס"ל דגרע מקני את וחמור כיון שאמר הכל בדיבור א' וקני את וחמור אומר בשני דברים לפ"ז אם אמר כולכם ואחיות דומה ממש לקני את וחמור והר"ן והמגיד מחלקים בענין אחר דשם אין סבר' לו' מפני שאין לזה יד לקנות מ"ה השני לא יקנה אבל הכא דרך ליקח רע וטוב ביחד והכל מקח א' ואם לא יקנה א' בטל כל המקח ואם אמר כולכן וא' מאחיות מקודשת לא הוי כקני את וחמור דהא אם היו יודעים איזה מהן קידש היו קדושין גמורים אף על גב עכשיו א"י מי קידש מ"מ הוי קידושין לחומר' לכן הנכריות מקודשות בודאי:

סעיף ד[עריכה]


(ו) כולכם מקודשות לי:    ואם אמר שפחה וכולן מקודשות לי תלינן נמי בדין קני את וחמור שכתבתי בסמוך: