ביאור הגר"א על יורה דעה צח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה צח |

סעיף א[עריכה]

(ה) וצריך וכו'. רשב"א וכנ"ל דמשום הכי נקט קפילא. וצריך עיון למה השמיט קפילא דנאמן לכולי עלמא והלך בדרך הרמב"ם שהשמיטו. אבל הרמב"ם מפרש קפילא ל"ד לאו דווקא אלא שהוא בקי בהכרת הטעם וכמו שכתב הריב"ש בסימן רפ"ח דלא כב"י, ולכן לא הזכיר מסל"ת, דסובר דאין צריך משום דעבידא לגלויי, ולא דמי לביצים דסובר דדוקא בישראל משום דלא עבידא לגלויי כמו כאן [אלא שב"י הכריע מדעתו כי ד' שיטות: תוס' כתבו דוקא קפילא, ורא"ש כתב קפילא ומסיח לפי תומו, ורשב"א פסק דבא' מהן, ורמב"ם פסק דאין צריך לא קפילא ולא מסל"ת, והכריע כמ"ש כאן. ועיין בטור וב"י.]