תשובות ריב"ש/רפח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עוד הוקשה לך במאי דמסקינן (ברכות י"ד.) דשרוי בתענית אכילה קביל עליה טעימה לא קביל עליה אפי' גבי אסורי אכילה נימא דשריא בהו טעימה וכ"ת אין ה"נ א"א לומר כן דהא מסקינן התם בחולין (צ"ז.) מין בשאינו מינו בקפילא ותירצת דאפשר לומר דכיון דבאסורי אכילה מרבינן חצי שעור מכל חלב אפשר דטעימה בכלל ע"כ

ואני אומר אף אם היה דבשאר אסורים שריא בהו טעימה ההיא דחולין לא קשיא דיכילנא לשנויי לך שאפשר שאין סומכים על טעימת קפילא בלא אכילה לאכול אכילה גמורה שהרי אפשר שיש בו טעם באכילה גמורה ולא יוכר בטעימה בלא אכילה ומאי לטעמיה קפילא באכילה גמורה קאמר אלא דקרי לה טעימה כיון שבא להכיר הטעם וגם שאכילה מועטת קרויה טעימה כדאמרינן (סוכה כ"ו.) כדטעים בר בי רב ועייל לכלה וכן בלשון הכתוב כי טעמתי מעט הדבש הזה וכ"ת א"כ למה לי קפילא כל אדם יכיר הטעם באכילה אפשר לפי שאין סומכין על אחר דלא מהימן לן א"נ שהוא בקי יותר בהכר הטעמים מיהו שנויי דחיקי לא משנינא לך אבל האמת הוא דבשאר איסורין טעימה אסורה ולא התירו אותה אלא בתענית יחיד משום דטעימה לא קביל עליה וראיה לזה מבת תיהא (ע"ג ס"ו:) דפליגי בה אביי ורבא כפי מה שפירש בה ר"ח ז"ל או פירוש בעל הערוך ז"ל שטועמים הריח בפיהם ועד כאן לא שרי רבא אלא משום דריחא לאו מילתא היא ואין כאן אלא טעימת הריח אבל טעימת גוף האיסור אפילו לרבא אסורה ואע"ג דאיכא לדחוקי דשאני התם משום דאסור בהנאה ונהנה מגוף האסור אבל באסור אכילה לא דהא דמייתי רבא סייעתא למילתיה מההיא דתנור שהסיקוהו בכמון של תרומה דהוי אסור אכילה היינו משום דהתם שרי הפת באכילה ועל כרחין טעמא משום דריחא לאו מילתא היא מ"מ לא משמע הכי אלא אפילו באסורי אכילה טעימה אסורה כדמשמע נמי מלישנא דההיא דברכות דמשום דליתיה בכלל קבלתו הוא דשריא טעימה לא מחית נפשיה למיסר כולי האי ומיהו משמע דלא אסיר מדאורייתא כמו חצי שיעור דהא טעמא דחצי שעור משום דחזי לאצטרופי כמש"כ למעלה ואין לומר כן בטעמו ולא בממשו. ועוד דאי דאורייתא כמו חצי שיעור ליבעי ברכה אלמה תניא (ברכות שם) מטעמת אינה צריכה ברכה ואפילו לדעת ר"ת ז"ל דטעם כעקר דאורייתא היינו באכילה גמורה דכיון שאוכל דבר שיש לו טעם אסור דמי לאוכל עקר האסו' אבל במי שאינו אוכל כלל אין הטעימה אסורה כיון שאינו אוכל גוף האסור דהא לא חזי לאצטרופי ואפשר דטעמא דטעימה אסורה אפילו באסורי אכילה היינו כדי שלא יבא לבלוע מעט ואתי לידי אסורא דאורייתא כדאמרינן לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב *( עי' ש"ות צ"צ סי' מ"ז ובפר"ח יו"ד סי' ק"ח סקכ"ב ועי' בנו"ב מהד"ת חיו"ד סי' נ"ב ועי' בכו"פ סי' צ"ח ססק"ב:) נאום יצחק ב"ר ששת זלה"ה: