ביאור הגר"א על אורח חיים יח
סעיף א
[עריכה]להרמב"ם — וכן פירש רש"י במנחות מ' ב; ובשבת כ"ה ב' לא פירש כן:
ולהרא"ש כו' — מדאמר בכל המקומות, בשבת וזבחים ומנחות שם ושם: "כסות לילה". ועיין תוס' דקידושין ל"ד ד"ה ותפילין כו'. והר"ן כתב שם שאינו חייב אלא כסות יום ולובשה ביום. אבל בירושלמי דקידושין שם לא משמע כן, וזה לשון הירושלמי שם: ואיזהו מצות עשה שלא הזמן גרמא? אבידה ושילוח הקן, מעקה וציצית. ר' שמעון פוטר הנשים מן הציצית, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. אמר לו ר' שמעון: אין אתם מודים לי שהיא מצות עשה שהזמן גרמא? שהרי כסות לילה פטור מן הציצית. אמר ר' אילא: טעמא דרבנן, שכן אם היו מיוחדות לו ליום ולילה שהיא חייבת בציצית. ואם כדברי הר"ן, אכתי בלילה פטור, ועיין ר"ן שם. וודאי שהיא מכרעת כתוס' ורא"ש:
או ליום כו' — ירושלמי פרק א דקידושין וספרי, הביאו תוס' מ' ב' סוף ד"ה משום, מ"א א' סוף ד"ה תכלת. ומשם ראיה לפירוש הרא"ש:
סעיף ב
[עריכה]סדינים כו' — הרא"ש, וכשיטתו; אבל להרמב"ם חייב, כמו שכתבו הגהות מיימוניות שם. ולפירוש תוס', בשל פשתן פטור; אבל לא קיימא לן כן, כמו שכתבנו לעיל סימן ט'. אלא במרדכי כתב בשם ספרי: "כסותך", פרט לסדין. ונראה לי, משום דאין חייב אלא דרך לבישה, דכתיב "אשר תכסה", וכמו שכתוב בספרי: "כסותך", פרט לסדין; "כסותך", פרט לכר. ועיין מגן אברהם, דפלוגתא דבית שמאי ובית הלל בדרך לבישה, כמו ההיא דרבי יהודה בר אלעי דשבת ודרב קטינא (מנחות מא א), סרבלא בסיתוא כו':
סעיף ג
[עריכה]מאימתי כו' — מ"ג ב', כיון שנתחייב במצוה כו', ורוצה לומר בזה הזמן, דאז נתחייב בקריאת שמע ותפילין. ועיין רש"י שם ד"ה כיון, וכן דעת המרדכי והג"ה, ואם לבשו כו', וכתב הטעם, דכתיב "וראיתם אותו", בזמן ראיה. ודברי הרמב"ם ושולחן ערוך עיקר, דתפילין מנא ידעינן? אלא על כרחך מלימוד הנ"ל: "כיון שנתחייב במצוה זו" כו', וכמו שכתבו בירושלמי, והביאו תוס' שם ד"ה בין: "וראיתם אותו, מן הסמוך", ואזדא סברא דמרדכי דכתיב "וראיתם" כו', דאדרבה משם מוכח להיפך:
ואם כו' — ל"ו א', ועיין תוס' ד"ה וכשיגיע כו':