ביאור הגר"א על אורח חיים יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סעיף ב[עריכה]

אפילו בזמן הזה כו' — דקיימא לן כרבנן, ובלאו הכי, כיון שאינו דעתו להשלים, כפירוש תוס' בשבת שם, וכל שכן לפירוש רש"י דווקא תכלת:

רק כו' — גמרא קמז א:

ומוקמינן כו' — כיון שבדקו בשעת לבישה, בזמן מועט כזה אין רגיל לפסוק ואינו מצוי. ועיין לעיל סימן ח סעיף ט:

סעיף ג[עריכה]

ואפילו כו' — עיין מגן אברהם:

והוא הדין כו' ודווקא כו' — דאין איסור בלבישתו, דלא כתיב "לא תלבש" כו', אלא המצוה לעשות ציצית בבגדו; ולכן בשבת, שאי אפשר, אין עובר, מה שאין כן בחול. וראיה ממה שאמרו שם "כרמלית דרבנן", ולא חששו לביטול העשה: