ביאור הגר"א על אורח חיים טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סעיף א[עריכה]

באורך וברוחב — אורחות חיים, וכן משמע לשון "מתכסה בו":

ודוקא כו' — טור וגמרא שם, וכפירוש רש"י והרמב"ם. ושולחן ערוך השמיטו. ופירש רי"א ורי"ח, דמה שאמר "והגדול" כו' – לא לשיעורא, אלא לדינא, אם הגדול לובשו עראי דחייב, דקטן לאו בר חיובא הוא. וזהו שאמר בסיפא: "אין הקטן כו' אף על פי" כו', ולא קאמר "או שאין הגדול" כו'. וקשה להולמו, כמו שכתב מגן אברהם, דאם כן למה לי "יוצא"? הוה ליה למימר "לובשה". ועוד תיקשי למאן דאמר חובת טלית. ועוד, מאי פריך "והא אנן תנן אין" כו'? ואין לומר דפריך אמה שאמר "דוקא שהקטן מתכסה" כו', דזה לא שייך לארעי. ובלאו הכי אי אפשר ליישב, שהוא מפרש בפירושו לפרק ט דכלאים אין עראי בלבישתן, וכן כתב בחיבורו בפרק י הלכה יח; ואם כן, מאי פריך הגמרא? ועל כרחך גירסא אחרת היתה לו להרמב"ם, ומזה למד דין הנ"ל המתהלך לבדו כו', דוק. אבל הטור והג"ה מפרשים כפירוש רש"י, דלא כרי"ח: