ביאור הגר"א על אורח חיים ו
סעיף א[עריכה]
שבריאת האדם כו' — כן פירש ב"י לדעת הטור, שלא פירש על "בחכמה", שידוע הוא שבריאתו בחכמה נפלאה.
ויש מפרשים כו' כדלקמן כו' — שרש"י פירש שם על "ומפליא לעשות" שהאדם כו', וזהו פליאה וחכמה. אבל תוס' פירשו על "ומפליא לעשות" כפרוש רש"י, וכמ"ש בריש בראשית רבה, ר' תנחומא פתח: כי גדול אתה ועושה נפלאות. אמר רבי תנחומא: הנוד הזה, אם יהיה בו נקב כחוט של מחט – רוחו יוצא; והאדם הזה עשוי מחילים מחילים, נקבים נקבים, ואין יוצא רוחו ממנו. ודורש על עושה נפלאות ועל בחכמה, פירוש כמ"ש בתנחומא: ויברך אלקים את האדם. אמר ר' בון: בחכמה, שהתקין מזונותיו ואחר כך בראו, וכמ"ש בסנהדרין לח א ד"ה כדי שיכנס כו', משל כו' שנאמר חכמת בנתה ביתה כו' וכל צרכי עולם כו'.
חלולים — כן היא גירסת רי"ף ורא"ש, דלא כגירסא שלנו ורש"י, וכן כתב הטור. וכתב ב"י, משום דחללים קאי אחלל עצמו, ולא שייך ביה בריאה; אבל חלולים קאי על אבר החלול, וזהו שאמר, אברים רבים חלולים.
פירוש נקבים רבים וגם כו' — רוצה לומר, שלכך קאמר שני פעמים נקבים ושני פעמים חלולים, להורות על ריבויים.
כגון כו' כמו כו' — רש"י שם:
שאם יסתם כו' — כן הוא גירסת הרמב"ם. אבל גירסא שלנו ורש"י ורי"ף ורא"ש, אם יפתח קודם:
כלומר כו' — רוצה לומר, דגירסת הרא"ש והטור "אפילו שעה אחת". וכתבו הרב דוד אבודרהם והכלבו בשם הרמ"מ דלא גרסינן, שהרי אדם יכול לסתום פיו הרבה שעות ולהתקיים. והטור מקיימו, דקאי על יציאת האדם מבטן אמו, שאז אין יכול להתקיים, כמ"ש בסוף פרק ג' דנדה, שאלמלא כן כו'. ועדיין קשה, מאי שאם יפתח אחד מהם? הא אינו אלא בפה לבד. וזהו שאמר, שבנקבים יש נקב א' כו'. אלא דיש לומר, למה אמר בתחילה נקבים, להורות על רבויים, כיון דלא קאי אלא על אחד מהם? אלא דאיידי שאם יפתח קאי על כל החלולים, אמר גם כן נקבים רבים, וקאי על "וברא". וזהו שאמר, והאיברים החלולים אם היה כו'. וכל זה לפירוש הטור. ועל זה הקשה בית יוסף, דאם כן "אחד מהם" ד"יסתם" – אחד בלבד, ו"אחד" ד"יפתח" – על כל אחד. ועוד, "שאם יפתח" קאי על יציאתו לאויר העולם, ואינו לעשיית צרכיו. ולכן כתב, ועוד יש לומר שגבול כו', ולא על יציאתו לאויר העולם, וקאי על כל הנקבים. ואע"פ שאם יסתם הפה אינו מעשיית צרכיו, מכל מקום פי הטבעת והאמה הוא מעשיית צרכיו ממש, אפילו שעה אחת. וזהו שאמר: וכיון שבכלל כו', ומכל מקום גם לפירוש זה, עדיין "אם יפתח" אינו מעשיית צרכיו, אלא דחלולים חלולים הוא לעשיית צרכיו, שהן כרס ומעים, והוי מעין הברכה. וזהו שאמר: ובכלל האיברים החלולים כו'. ומפני שלא נחה דעתו בזה, כתב: ואפשר עוד כו', שגם יפתח הוא מעשיית צרכיו. וכל זה דחקם גירסת "אפילו שעה אחת", אבל בגירסא שלנו ליתא, ואין צורך לכל זה, וגם "שאם יפתח" הוא מעשיית צרכיו, שאם היה פתוח ולא היה כח המחזיק עד שיוצא מהנקבים – אי אפשר להתקיים. וכן עיקר.
רופא חולי — כן היא גירסת הרא"ש.
על שם כו' — הרב דוד אבודרהם.
מפני כו' — כן פירש רש"י ותוס' כנ"ל.
ועוד יש לפרש שמפליא כו' — רוצה לומר על ידי המזון.
סעיף ב[עריכה]
יש נוהגין כו' — להוציא עמי הארץ, כמו שכתב הרא"ש.
ובני כו' — דלכתחילה יש לברך עובר לעשייתן, מכל מקום לא יאחר יותר מדאי.
ועל כל פנים כו' — דכולם בקיאין בהם, וחששא בעלמא הוא.
ומי שלומד כו' — דהפסק גדול הוא.
סעיף ג[עריכה]
ברכת כו' — כן כתבו תוס' מ"ו א' ד"ה כל כו', דלא כהרא"ש ריש כלל ד' שכתב מפני שסמוכה לאשר יצר, וסתר בטור דבריו, דהא בגמרא אמרינן: כד מיתער אומר כו', וכן כתבו תוס' בפסחים ק"ד ב' ד"ה כל כו'.
סעיף ד[עריכה]
יש נוהגין כו' — עיין מגן אברהם.
מפני כו' ואפילו כו' — כמו שכתוב בסוף פרק ג' דראש השנה.