ביאור הגר"א על אורח חיים ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים ה |


סעיף א[עריכה]

יכוין כו' — ברכות מז א ולא יזרוק כו'.

פירוש קריאתו — סוף פרק ג' דפסחים וריש פרק ד' דקדושין.

שהוא כו' — כמ"ש בברכות ז ב: מיום שברא כו'.

ויכוין כו' — טור, והוציאו מדברי רבינו יונה בספר היראה, שכתב אצל פסוק ראשון שבקריאת שמע: ובכל אחד מב' שמות האמורים בפסוק ראשון יאריך עד שיחשוב היה הוה ויהיה כו', ואחר כך כתב: ובכל פעם בהזכירו שם המיוחד יחשוב בו פירוש קריאתו שהוא אדון הכל. אבל משמע שם שאין צריך לחשוב אלא פירוש קריאתו, רק בקריאת שמע, ששם שני השמות מורין על היה כו'. וכן עיקר לפי עומק הדין, כי בכל הולכין אחר הקריאה, ואין צריך להרהר כלל על הכתיבה, אף שיש בהכתיבה סודות גדולות והם הלכה למשה מסיני. וכן כאן הולכין אמר הקריאה בנקודתו, וכן כשיבא וכל"ב לפניה האלף נחה וכל"ב בפתח, מה שאין כן בכתיבה היה צ"ל בחירק. וכן למה לפניה רפה. וכן בג"ד כפ"ת אחר השם הוא תמיד בדגש, וכן מונה במסורה אדני בם ג' מפקין רפויין. והקריאה האלף בחטף פתח, כי ניקוד השם לפי קריאתו כמו בכל הקריין שבתורה. וכן "לה' אדני למות תוצאות", הלמ"ד בצרי והוא פשוט מאד. ולכן כששני שמות סמוכין, פעמים ניקודו בניקוד אלהים, אבל השם בעצמו ניקודו נעלם כמו כל כתבין שבתורה, וניקודו הוא סוד שם המפורש. וגם אם בא לחשוב פירוש כתיבתו אין פירושו כן, אלא נמצא קיים, וכמו "שם אשתו חוה", וכמ"ש הר"ש ושאר מפרשים.

שהיה כו' — כמ"ש ויקרא האדם כו'. ועיין רשב"ם פ' שמות. ואלו י"ב אותיות בהתחלקם לאותיות שוות יהיה ג' שמות דמלך מלך ימלוך וכן ניקודיהן רק בלא וא"ו הפעולה והתחלפות סופן בתחילתן והן י' אותיות ועניין י' וי"ב ידוע למבין.

ובהזכירו כו' — כמ"ש בתרגום אונקלוס: "בני אלקים" – בני רברבייא, וכן כל השופטים, "עד האלקים יבא" כו'. ובמעשה בראשית הכל בשם אלהים, וז"ש ובעל הכחות כולם.