ביאור:תוספתא/שבת/ג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת שבת פרק שלישי

בישול על כירה בשבת

(א)
כירה שהסיקוה בגפת ובעצים - סומכין לה

ראו משנה ג, א-ב, כר' יהודה כאן.

ואין מקיימין עליה עד שתהא גרופה וקטומה
גחלים שעממו או שהדליק עליהן נעורת של פשתן - הרי הן כקטומות
שתי כיריים המתאימים, אחת גרופה וקטומה, ואחת שאינה גרופה ואינה קטומה
מקיימין על גבי גרופה וקטומה, ואין מקיימין ע"ג שאינה גרופה וקטומה
ומה הן מקיימין עליה?
ב"ש אומרים: אין מקיימין עליה כלום, וב"ה אומרים: חמין, אבל לא תבשיל
עקר את המיחם - הכל מודים שלא יחזיר, דברי ר"מ
רי"א: בש"א: חמין, אבל לא תבשיל, וב"ה אומרים: חמין ותבשיל
עקר את סיר התבשיל או את המחם - בש"א: לא יחזיר, ובה"א: יחזיר.

בישול ומלאכות אחרות בשוגג ובמזיד בשבת

(ב)

השוכח תבשיל ע"ג כירה, וקדש עליו היום, בשוגג – יאכל, במזיד שלא שכח - לא יאכל

בד"א? בתבשיל שלא בשל כל צרכו, וחמין שלא הוחמו כל צרכן

מותר לכתחילה להשאיר על הכירה תבשיל שבושל כל צרכו.

אבל תבשיל שבשל כל צרכו, וחמין שהוחמו כל צרכן - הרי אלו מותרין
ר"י אומר: חמין שהוחמו כל צרכן - הרי אלו מותרין, מפני שרע להן
אבל תבשיל שבשל כל צרכו, כל המצטמק ויפה לו, כגון כרוב ופול ובשר טרוף - אסור
וכל המצטמק ורע לו - מותר.

(ג)
המבשל בשבת בשוגג – יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי ר"מ

כאן מדובר על בישול תבשיל שלא בושל כל צרכו מע"ש. וראו תרומות ב, ג, כת"ק.
ר' יהודה ור' יוחנן הסנדלר מחמירים כדי שלא יאמר ששכח.

ר' יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל
ר' יוחנן הסנדלר אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת לאחרים, ולא לו
במזיד - לא יאכל, לא לו ולא לאחרים
כלל אמר ר' ישמעאל ב"ר יוחנן בן ברוקה: דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת
ועשאו בשבת, בין בשוגג בין במזיד - אסור לו ולאחרים
ודבר שאין חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, ועשאה בשבת
בשוגג - יאכל למוצאי שבת לאחרים, ולא לו; במזיד - לא לו ולא לאחרים.

(ד)
השוחט בשבת בשוגג - יאכל למוצאי שבת, במזיד - לא יאכל

הרחבה נוספת של דיני בישול בשבת. כאן לא מופיעה דעת המחמירים, אבל נראה שגם כאן הם החמירו, איש איש כשיטתו.

פירות שלקטן בשבת בשוגג - יאכלו למוצאי שבת, במזיד - לא יאכלו.

(ה)
התורם והמעשר בשבת, בין בשוגג בין במזיד - מעשרותיו מעשר

ראו במשנה שם, שהחמירו במזיד. כאן הקילו כי תרומה ומעשר בשבת אסורים רק משום שבות.

המטביל כלים בשבת, בין בשוגג בין במזיד - עלו ידי טבילה.

(ו)

הנוטע בשבת בשוגג – יקיים, במזיד – יעקור. ובשביעית, בין בשוגג בין במזיד - יעקור

מפני מה אמרו 'הנוטע בשבת בשוגג - יקיים, במזיד – יעקור

ראו תרומות שם. ההחמרה בנטיעה בשביעית היא כיוון ששנת הנטיעה משפיעה גם לארבע השנים הבאות, ואילו יום הנטיעה אינו משנה כלום. הסבר שני הוא משום קנס לעוברי שביעית.
ר' יהודה מחמיר בנטיעה בשבת, כי לא ניתן להשתמש בנטיעה במוצאי שבת, לאחר שהיתה נטועה בשבת. בשביעית הוא מקל כי היא נחשבת מדרבנן.

ובשביעית, בין בשוגג בין במזיד – יעקור'?
מפני שמונין לשביעית, ואין מונין לשבתות
ד"א: נחשדו ישראל על השביעית, ולא נחשדו על השבתות
ר' יהודה אומר: חלוף הדברים! בשבת, בין בשוגג בין במזיד - יעקור
בשביעית בשוגג- יקיים, במזיד - יעקור

גלגול ביצה בשבת

 

 ראו משנה ג, ג. שם נאסר לצלות אותה, וכאן הותר לגלגל אותה בסיד.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: מגלגלין ביצים ע"ג סיד רותח
ואין מגלגלין ביצים על גבי עפר רותח.