ביאור:תוספתא/עוקצין/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת עוקצין פרק ראשון[עריכה]

עוקצים[עריכה]

(א)
העוקץ ענב - מטמא ומיטמא ומצטרף

עלי שום ועלי בצלים והקפלוטות לחין - מיטמאין ומטמאין ומצטרפין
יבשין - מטמאין ומיטמאין ואין מצטרפים.
שורשי השבת - מיטמאין ומטמאין ומצטרפין, דברי ר"מ
ר' יהודה אומר: הנוגע בעמוד – טמא; בסיב ובשער - טהור.

(ב)

ר' אליעזר אומר: הסיג של אשכול של רצפות, מפני שהוא שומר את האוכל

שרשי כל הנקצרין - לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפים

ר' יהודה אומר: מלעים של שבלים, כנגד האוכל - טמא
שלא כנגד האוכל – טהור, מפני שהן נשפכין.
אגד את הכריכה, בין לפנים מכשיעור בין יתר מכשיעור - אינו טמא, אלא עד כשיעור בלבד.
והמקטף מלילות להכניסן לתוך ביתן - שיעורן טפח.
מכבדת של תרומה ששייר בהן אחת – טמאה, וכו היד חיבור לה
והשרביטין - אינן חיבור זה לזה.

(ג)

יד הפרכין, שהיה יתרת טפח מכאן וטפח מכאן

מכבדת של תמרה שהיא יתרה מד' טפחים


ראו משנה א, ג-ו.
לעניין לתלות על פתח החנות השוו ר' יהודה במשנה ב, א.



וקנה של שבלים שהוא יתר משלשה טפחים, ושאר כל הנקצרים
לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין
ר' יוסי אומר: אם ליקטן לתלותן חופתו על פתח חנותו - הרי אלו טמאין.
תבואה שנפססה בגורן - לא טמאה ולא מטמאה ולא מצטרפת
ר' יוסי אומר: מצטרפת, מפני שהותכה בעתר
וכן היה ר' יוסי אומר: עוקצי האובשים והתפוחים והאתרוגים
שלקטן לתלותן בחופתו על פתח חנותו - אלו הן טמאין
וכן היה ר' יוסי אומר: שרשי חלפות התרדין טמאין, מפני שהן נמכרין עמהן
וכן היה ר' יוסי אומר: עוקץ דלעת טמא, מפני שנשלק עמה.
ר"ש אומר: עוקץ מרחפות טמא, מפני שנאכל עמה
ור"א בר' יוסי אומר: עוקץ הקפרם שלשה טפחים.

חיבור אדם[עריכה]

(ד)
קליפה של שום, שנפל משקין על אחד מהן - הוא טמא וחבירו טהור


לעניין מסרק הרימון השוו משנה ב, ג.



שאין חיבור אדם חיבור.
אתרוג שנפרץ, ותחבו בכוש או בקיסם - ה"ז אינו חיבור, שאין חיבורי אדם - חיבור
עיסה שנילושה במי פירות - הרי זו טהורה
שאין לך שהוא מחבר את האוכלין אלא שבעה משקין בלבד.
אמרו לו לר' יוסי: לא יד ולא שומר, היא לא מטמאה ולא מיטמאה ולא מצטרפת עמהן.
עוקץ הרימון – טמא. ר' אליעזר אומר: הנוגע בעמוד - טמא, בשיער ובמסרק - טהור.