ביאור:תוספתא/בכורות/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת פֶּרֶק ד[עריכה]

מומים[עריכה]

(א)
כָּל הַמּוּמִין פּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין וּפוֹסְלִין בַּבְּכוֹר.

הַסֶּדֶק כָּל שֶׁהוּא פּוֹגֶמֶת אֶת הָאֹזֶן, בֵּין בִּידֵי אָדָם, בֵּין בִּידֵי שָׁמַיִם.
אֵי זוֹ הִיא פְגִימָה? - כָּל שֶׁנּוֹתֵן אֶצְבָּעוֹ עָלֶיהָ וְהִיא חוֹגֶרֶת.
עַד כַּמָּה תִּנָּקֵב? - עַד כַּרְשִׁנָּה. צמח מספוא, vicia ervilia
רַבִּי יוֹסֵי בֵּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד כָּעֲדָשָׁה.
עַד כַּמָּה תִיבַשׁ? - רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְּשֻׁלָּם אוֹמֵר: עַד כְּדֵי שֶׁתִּפָּרֵךְ.
וּקְרוֹבִין דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין.

(ב)
אֵי זֶה הוּא רוֹק? - שֶׁצָּף עַל גַּבֵּי הָעַיִן, וְלֹא הַמְּשֻׁקָּע בְּקַרְקַע הָעַיִן.


ראו שם, ב.



חִלָּזוֹן, כְּמַשְׁמָעוֹ; נָחָשׁ, כְּמַשְׁמָעוֹ; אֵינָב, עינב כְּמַשְׁמָעוֹ.
הָיְתָה בוֹ יַבֹּלֶת וַחֲתָכָהּ, אִם יֵשׁ בּוֹ עֶצֶם - יִשָּׁחֵט, וְאִם לָאו, לֹא יִשָּׁחֵט.
וָרִיר קָבוּעַ חֲוַרְוָר, leukoma traumatikon: כתם לבן - אַרְבָּעִים יוֹם.

(ג)
מַיִם קְבוּעִים - שְׁמוֹנִים יוֹם. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.


ראו שם, ג.



וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: וָרִיר קָבוּעַ - שְׁמוֹנִים יוֹם, מַיִם קְבוּעִים - שְׁמוֹנִים.

(ד)

אָכַל לַח וְיָבֵשׁ שֶׁלְּבֵית הַבַּעַל, וְלֹא לַח וְיָבֵשׁ שֶׁלְּבֵית הַשְּׁלָחִין;

אָכַל לַח וְאַחַר כָּךְ יָבֵשׁ - עוֹלִין לוֹ,


נסיונות לרפא את המים בעין, ראו במשנה שם.



יָבֵשׁ וְאַחַר כָּךְ אָכַל לַח - אֵין עוֹלִין.
לְעוֹלָם אֵין עוֹלִין לוֹ עַד שֶׁיֹּאכַל יָבֵשׁ אַחַר לַח.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגֳנוֹס אוֹמֵר:
וָרִיר, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁמָּא יְהַלֵּךְ וְיַחְזֹר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה עֵינוֹ דּוֹמַעַת - בְּיָדוּעַ שֶׁהַמַּיִם עוֹבְרִין;
פָּסְקָה מִלִּהְיוֹת דּוֹמַעַת - בְּיָדוּעַ שֶׁהַמַּיִם קְבוּעִין.
נִקְּבוּ חוֹטָמָיו זֶה לְתוֹךְ זֶה, מִבִּפְנִים - לֹא יִשָּׁחֵט; מִבַּחוּץ - יִשָּׁחֵט.

(ה)
אֵיזוֹ הִיא תְּיֹמֶת: "מִן הַתְּיֹמֶת וְלִפְנִים" אוֹ "מִן הַתְּיֹמֶת שֶׁלִּפְנִים"?


ראו שם, ד: באילו שיניים "מתאימות" בודקים?



רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קַפּוֹסַי אוֹמֵר: אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר אֶלָּא עַל הַחִיצוֹנוֹת.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגֳנוֹס אוֹמֵר: אֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הַפְּנִימִית כָּל עִקָּר.

(ו)
נִפְגְּמָה סִירַת אַלְיָה בַּמֻּקְדָּשִׁים - הֲרֵי זֶה מוּם.


ראו שם, ה.



נִפְגַּם הַזֻּבָּן כָּל שֶׁהוּא - הֲרֵי זֶה יִשָּׁחֵט.
אֵיזֶהוּ זֻבָּן? – כִּיס, וְלֹא הַזָּכָר.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְּשֻׁלָּם: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנְּטָלוֹ זְאֵב, וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ.

(ז)

נֶחְתְּכָה זָנָב מִן הָעֶצֶם, וְלֹא מִן הַפֶּרֶק,
אוֹ שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַזָּנָב מֻפְצָל לִשְׁנֵי עֲצָמוֹת,
אוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּשָׂר בֵּין חֻלְיָה לְחֻלְיָה כִמְלֹא חֻלְיָה,
הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט.
אִם אֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת - הֲרֵי זֶה יִשָּׁחֵט.
הָיוּ לוֹ שְׁתַּיִם - אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּשְּׁנִיָּה אֶלָּא כַפּוּל,
הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט.

(ח)

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְפָרוֹ שֶׁלִּמְנַחֵם,
שֶׁהוֹשִׁיבוּהוּ עַל עַכּוּזוֹ וּמֵעֲכוּהוּ בַבֵּיצִים, וְלֹא יָצָאת אֶלָּא אַחַת,
וְנִשְׁחֲטָה, וְנִמְצֵאת שְׁנִיָּה דְּבוּקָה עַל הַכֶּסֶל.

וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָה, וְהִכְשִׁיר.


ראו שם, ו.



וּכְשֶׁנֶּאֶמְרוּ דְבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, אָמַר: "הֶאֱכִילְכֶם עֲקִיבָה נְבֵלוֹת!"
נִטְּלוּ קַרְנַיִם וּטְלָפַיִם, וְהַזָּכָר עִמָּהֶם - הֲרֵי זֶה יִשָּׁחֵט.

(ט)
אֵי זֶהוּ יַתִּיר? - כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלֹשׁ עֵינַיִם, וְחָמֵשׁ רַגְלַיִם.


ראו שם, ז.



הֶחָסֵר? - שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם, וְעַיִן אַחַת.

(י)
אֵי זֶהוּ פָסוּל? - כָּל שֶׁכְּסָלָיו יוֹצְאִין.


במשנה שם מופיע במקום הפסול – השחול והכסול.
ההיקש לא מופיע בשלמות: חסר ההמשך "אף כל מום שבגלוי ואין חוזר". וראו ספרי דברים קכו.



נִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו, אוֹ שֶׁהָיָה בוֹ מוּם מִבִּפְנִים - אֵינוֹ מוּם,
שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כא יח) "עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ".
מָה עִוֵּר וּפִסֵּחַ הַמְיֻחָדִין, מוּם שֶׁבְּגָלוּי וְאֵין חוֹזֵר.

מומים נוספים[עריכה]

(יא)

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְּשֻׁלָּם: אַמְלָה הָיָה מוֹנֶה מוּמִין בְּיַבְנֶה, וַאֲמָרָן לִפְנֵי חֲכָמִים, וְהוֹדוּ לוֹ,

וְעוֹד שְׁלֹשָׁה הוֹסִיף.


ראו שם, ח. במשנה שם המומחה מיבנה הוא אילא ולא אמלה.



אָמְרוּ לוֹ: לֹא שָׁמַעְנוּ, אֶלָּא
אֶת שֶׁגַּלְגַּל עֵינוֹ עֲגֹל כְּשֶׁלָּאָדָם, וּפִיו דּוֹמֶה לְשֶׁלַּחֲזִיר, וְשֶׁנִּטַּל רֹב הַלָּשׁוֹן.
וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגֳנוֹס אָמַר: רֹב הַמְדַבֵּר בַּלָּשׁוֹן.
בֵּית דִּין שֶׁאַחֲרֵיהֶן אָמְרוּ: הֲרֵי אֵלּוּ מוּמִין.

(יב)
שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הָעֶלְיוֹנָה - הֲרֵי זֶה מוּם.


ראו שם, ט.



רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם הָיְתָה עֶלְיוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַתַּחְתּוֹנָה כְשֶׁלַּחֲזִיר,
הֲרֵי זֶה מוּם.

(יג)
פִּיו בָּלוּם וְרַגְלָיו מֻהְלָמוֹת, מודבקות מֵחֲמַת עַצְמוֹ - יִשָּׁחֵט;


ראו שם, שנפקס פיו וכו'. מדובר על גידולים שונים.



מֵחֲמַת הָרוּחַ - לֹא יִשָּׁחֵט.
אָזְנָיו מְגֻפָּפוֹת, נסתמות בַּחֲסִיסָה חסחיסה, סחוס האוזן אַחַת - לֹא יִשָּׁחֵט;
בִּשְׁתֵּי חֲסִיסוֹת - יִשָּׁחֵט.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
זְנַב הָרָחֵל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שָׁלֹשׁ חֻלְיוֹת - לֹא יִשָּׁחֵט; שְׁתַּיִם - יִשָּׁחֵט.

(יד)
זְנַב הָעֵגֶל שֶׁאֵינָהּ מַגַּעַת לְעַרְקוֹב - הֲרֵי זֶה יִשָּׁחֵט.


ראו שם, יא.



בְּאֵיזֶה עַרְקוֹב אָמְרוּ?
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגֳנוֹס אוֹמֵר: בָּעַרְקוֹב שֶׁבְּאֶמְצַע יָרֵךְ,
עַד קֶבֶץ פרק הָעֶלְיוֹן, וְלֹא עַד קֶבֶץ הַתַּחְתּוֹן.

(טו)

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּמוּמִין, וְשׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן בַּמִּקְדָּשׁ, לעניין קדשים הם מומים וְאֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן בַּגְּבוּלִין, אינם מומים לעניין הבכור בזה"ז

וְאֵלּוּ הֵן: הַגָּמוּם, הַצִּמֵּחַ וְהַצִּמֵּם,


רשימה קצרה זו אינה מופיעה במשנה כמומי בהמה, אבל ראו שם יב: "שאין שוחטין עליהם לא במקדש ולא במדינה", הרומז לה.
הצימח והצימם מופיעים כמומי אדם, ראו משנה ז, ד.



וּנְקֵבָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קַרְנַיִם.

(טז)

אֵי זֶה הוּא גָמוּם קצוץ? - כָּל שֶׁאֵין לוֹ קַרְנַיִם.
צִמֵּם? - כָּל שֶׁאֵין לוֹ אָזְנַיִם.
צִמֵּחַ? - שָׁאָזְנָיו מְגֻפָּפוֹת.
רַבִּי אֶלְעַי אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל:
אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּכוֹר, הוּא, וּמוּמוֹ בּוֹ - יִשָּׁחֵט עָלָיו.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עָלָיו, אֶלָּא יֵצֵא וְיִרְעֶה בָעֵדֶר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (דברים טו יט) "כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ,
הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיי אֱלֹהֶיךָ",
שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "זָכָר" - מוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִן הַכְּלָל.