ביאור:שתי השליחויות של משה רבנו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



יציאת מצרים הייתה מבצע קשה במיוחד, לא רק בגלל פרעה אלא גם בגלל... בני ישראל! רבים מבני-ישראל ממש לא התלהבו מהרעיון ה"משיחי" שהביא להם משה רבנו, ולא שיתפו איתו פעולה.

ההתנגדות של בני ישראל הגיעה לשיאה כאשר מנהיגי ישראל האשימו את משה בכך שהפעילות שלו מחמירה את מצבם (ה19-21): " "וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֹתָם--בְּרָע לֵאמֹר: 'לֹא-תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם, דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ!' וַיִּפְגְּעוּ אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, נִצָּבִים לִקְרָאתָם, בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה. וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם 'יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט: אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת-רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו, לָתֶת-חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ!' "

הספקנות של בני-ישראל גרמה לשיבושים ולשינויים בתוכנית המקורית של ה'. ניתן ללמוד על השינויים מהשוואה בין שתי הפעמים שה' שלח את משה רבנו - בשמות ג-ד (לפני ההתנגדות) ובשמות ו-ז (אחרי ההתנגדות):

השליחות השניה - שמות ו-ז ( פירוט )

"" השליחות הראשונה - שמות ג-ד ( פירוט ) "" ""

"" נושא "" ""

ו2-5: "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו: 'אֲנִי ה'. וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי ה' , לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ. וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֶת- נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל , אֲשֶׁר מִצְרַיִם, מַעֲבִדִים אֹתָם; וָאֶזְכֹּר, אֶת-בְּרִיתִי" . ו6-8: "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל: 'אֲנִי ה'. וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי ה'."

ג6-10: " "" " "וַיֹּאמֶר: 'אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב... רָאֹה רָאִיתִי אֶת- עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת-צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת-מַכְאֹבָיו. וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל- אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה , אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ... וְעַתָּה, הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי; וְגַם-רָאִיתִי, אֶת-הַלַּחַץ, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, לֹחֲצִים אֹתָם. וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם..." ג12: " "" " "וַיֹּאמֶר: 'כִּי-אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת, כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ: בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם, מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים , עַל הָהָר הַזֶּה" . ג14-22: ו "ַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה: 'אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר 'כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם'. וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה 'כֹּה-תֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר . לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לֵאמֹר: 'פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם, וְאֶת-הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם. וָאֹמַר, אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם, אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָש'ׁ. וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ; וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו 'ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ, וְעַתָּה נֵלְכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לה' אֱלֹהֵינוּ'." "וַאֲנִי יָדַעְתִּי--כִּי לֹא-יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַהֲלֹךְ: וְלֹא, בְּיָד חֲזָקָה. וְשָׁלַחְתִּי אֶת-יָדִי, וְהִכֵּיתִי אֶת-מִצְרַיִם, בְּכֹל נִפְלְאֹתַי, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ; וְאַחֲרֵי-כֵן, יְשַׁלַּח אֶתְכֶם. וְנָתַתִּי אֶת-חֵן הָעָם-הַזֶּה, בְּעֵינֵי מִצְרָיִם; וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן, לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם. וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת; וְשַׂמְתֶּם, עַל-בְּנֵיכֶם וְעַל-בְּנֹתֵיכֶם, וְנִצַּלְתֶּם, אֶת-מִצְרָיִם" .

1. הרקע והתוכנית

ז8-13: "וַיֹּאמֶר ה', אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת; וְאָמַרְתָּ אֶל-אַהֲרֹן..." [אותות ומכות: תנין, דם... שחין...].

ד1-9: "" "וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר 'וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי, וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי: כִּי יֹאמְרוּ, לֹא-נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'!'. וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה'..." . [שלושה אותות: נחש, צרעת ודם]...  "לְמַעַן יַאֲמִינוּ, כִּי-נִרְאָה אֵלֶיךָ ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָם : אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב..." ""

2. האותות

ו10-13: "וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. בֹּא דַבֵּר, אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וִישַׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְצוֹ. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם . {פ} וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם--לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" . {ס}

ד10-12: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה' 'בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל-עַבְדֶּךָ: כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי!' וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו 'מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, אוֹ מִי-יָשׂוּם אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר? הֲלֹא אָנֹכִי, ה'! וְעַתָּה, לֵךְ; וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם-פִּיךָ, וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר'" .

3. החששות של משה והפתרונות של ה'

ו14-28 ": אֵלֶּה, רָאשֵׁי בֵית-אֲבֹתָם: בְּנֵי רְאוּבֵן... וּבְנֵי שִׁמְעוֹן... וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-לֵוִי... הוּא אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה--אֲשֶׁר אָמַר ה', לָהֶם, הוֹצִיאוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל-צִבְאֹתָם. הֵם, הַמְדַבְּרִים אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם; הוּא מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן. וַיְהִי, בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל-מֹשֶׁה--בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." {ס} ו29-ז7: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר, אֲנִי ה'; דַּבֵּר, אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲנִי, דֹּבֵר אֵלֶיךָ. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' 'הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם, וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה?'. {פ} וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה 'רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ. אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל-פַּרְעֹה, וְשִׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ . וַאֲנִי אַקְשֶׁה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְהִרְבֵּיתִי אֶת-אֹתֹתַי וְאֶת-מוֹפְתַי, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְלֹא-יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים, גְּדֹלִים. וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי ה', בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם'. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן--כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתָם, כֵּן עָשׂוּ. וּמֹשֶׁה, בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה, וְאַהֲרֹן, בֶּן-שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה--בְּדַבְּרָם, אֶל-פַּרְעֹה." {פ}

ד13-17: "וַיֹּאמֶר, בִּי אֲדֹנָי; שְׁלַח-נָא, בְּיַד-תִּשְׁלָח. וַיִּחַר-אַף ה' בְּמֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי--יָדַעְתִּי, כִּי-דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא; וְגַם הִנֵּה-הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו, וְשַׂמְתָּ אֶת-הַדְּבָרִים בְּפִיו; וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם-פִּיךָ וְעִם-פִּיהוּ, וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן . וְדִבֶּר-הוּא לְךָ אֶל-הָעָם; וְהָיָה הוּא יִהְיֶה-לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה-לּוֹ לֵאלֹהִים . וְאֶת-הַמַּטֶּה הַזֶּה, תִּקַּח בְּיָדֶךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-בּוֹ, אֶת-הָאֹתֹת."

4. חלוקת התפקידים בין משה לאהרן

לדעתי, יש הבדל אחד מרכזי שהוא המקור לכל שאר ההבדלים:

  • בשליחות הראשונה, ה' ציווה על משה לפעול בשיתוף פעולה עם זקני ישראל: (ג16-18): "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל , וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לֵאמֹר: 'פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם, וְאֶת-הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם. וָאֹמַר, אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם, אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָש'ׁ. וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ; וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו 'ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ, וְעַתָּה נֵלְכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לה' אֱלֹהֵינוּ'".
  • ובשליחות השניה, ה' ציווה על משה ואהרן לפעול לבד מול פרעה (ו10): "וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: 'בֹּא דַבֵּר אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וִישַׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ'."

זקני-ישראל אמנם האמינו למשה בהתחלה, אך כשראו שפרעה מכביד עליהם את העבודה - נטשו את משה. ואז ה' שינה את התכנית והחליט לשלוח את משה ואהרן לבדם - בלי זקני ישראל.

כעת נסביר את ההבדלים בין השליחויות לפי הנחה זו:

1. הרקע והתוכנית[עריכה]

בשתי השליחויות, ה' מסביר למשה את הסיבות לשליחות בעבר ובהווה, ואז אומר לו מה התוכנית שלו לעתיד. אולם יש הבדל משמעותי בין שני ההסברים:

  • בשליחות הראשונה, ההסברים מתמקדים בהווה ובעתיד הקרוב: "רָאֹה רָאִיתִי אֶת- עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת-צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת-מַכְאֹבָיו. וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל- אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה , אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" - ה' רוצה להוציא את בני-ישראל ממצרים, כי הוא רואה שהם סובלים במצרים, והוא רוצה להוציא אותם מהעבדות ולהביא אותם אל ארץ טובה יותר. בנוסף לכך: הוא רוצה שהם יעבדו אותו על הר סיני: "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם, מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים , עַל הָהָר הַזֶּה". ע"ע שיעור מתוך האש .
  • בשליחות השניה, ההסברים כוללים גם את העבר הרחוק והעתיד הרחוק - ה' מסביר למשה את המשמעות העמוקה של יציאת מצרים בהסטוריה העולמית: "וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי ה' , לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ..."; ע"ע לא נודעתי להם .

ההבדל הזה נובע מההבדל בין השליחויות:

  • בשליחות הראשונה, משה אמור לאסוף את זקני-ישראל וללכת איתם אל פרעה. זקני-ישראל שקועים בצרות ובעבודה קשה, והדבר היחיד שמעניין אותם הוא העתיד הקרוב - הם רוצים לשפר את מצבם החומרי. לכן ה' מבטיח להם שיוציא אותם מעבודה קשה אל ארץ טובה ורחבה, ושבמקום לעבוד את פרעה הם יעבדו את ה'. המטרה של השליחות הראשונה היא להיטיב עם בני ישראל.
  • בשליחות השניה, משה אמור ללכת אל פרעה לבדו. משה מסוגל להבין יותר מאשר זקני-ישראל, ולכן ה' מסביר לו את המשמעות ההסטורית העמוקה של השליחות שלו, כפי שעושים מנהלים טובים, המסבירים לאנשיהם את המשמעות הכוללת של העבודה שלהם. המטרה של השליחות השניה היא לאפשר לה' להתוודע בעולם, ולקיים את שבועתו לאבות (ע"ע לא נודעתי להם ), ורק כ"תוצאת לוואי" ישתפר גם המצב החומרי של בני ישראל.

2. האותות[עריכה]

בשתי השליחויות, ה' מצווה על משה לעשות אותות ומופתים, והמעשים די דומים - בשני המקרים יש מטה שהופך לחיה (נחש/תנין), מים שהופכים לדם, ומחלת עור (צרעת/שחין). בשליחות השניה יש עוד הרבה מכות, אך זה לא ההבדל העיקרי - ההבדל העיקרי הוא ש:

  • בשליחות הראשונה האותות מיועדים לשכנע את בני ישראל - "לְמַעַן יַאֲמִינוּ, כִּי-נִרְאָה אֵלֶיךָ ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָם, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב",
  • ובשליחות השניה האותות מכוונים אל פרעה - "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר 'תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת'...".

גם ההבדל הזה נובע מההבדל בין השליחויות - השליחות הראשונה היא אל זקני-ישראל והשליחות השניה היא ישירות אל פרעה.

3. החששות של משה והפתרונות של ה'[עריכה]

בשתי השליחויות, משה טוען שהוא לא יכול לבצע את התפקיד כי הוא לא יכול לדבר, וה' דוחה את הטענה שלו, אך יש הבדל בין הטענות:

  • בשליחות הראשונה, משה טוען "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל-עַבְדֶּךָ: כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי!", כלומר יש לו בעיה גופנית - קשה לו להזיז את הפה והלשון, הוא לא מדבר מהר וברור, ולכן הוא לא משכנע. גם התשובה של ה' היא גופנית - "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, אוֹ מִי-יָשׂוּם אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר? הֲלֹא אָנֹכִי, ה'! וְעַתָּה, לֵךְ; וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם-פִּיךָ, וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר": ה' ברא את אמצעי הדיבור, ולכן הוא יכול לעזור למשה להפעיל אותם.
  • בשליחות השניה, משה טוען (ו12) "הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה? וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם !" כלומר יש לו בעיה עניינית - בני ישראל, שהוא אמור לייצג, לא שמעו אליו ואינם רוצים לצאת ממצרים, ולכן אין לו "פתחון פה" לבקש מפרעה שישחרר אותם; השפתיים שלו כביכול אטומות ("ערל" = אטום, ובהשאלה "ערל שפתיים" - מי שאין לו 'זכות דיבור'). ולכן, התשובה של ה' לא מתייחסת להיבט הגופני, אלא להיבט הענייני (ו13): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל , וְאֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם - לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם": ה' מדגיש, שבשליחות השניה משה ואהרן צריכים לצוות גם על בני ישראל וגם על פרעה מלך מצרים, להוציא את בני ישראל מארץ מצרים. הרצון של בני-ישראל, והרצון של פרעה מלך מצרים, לא חשובים כאן; גם אם בני-ישראל רוצים להישאר במצרים, וגם אם פרעה רוצה שהם יישארו, עדיין ה' מצווה להוציא את בני ישראל מארץ מצרים. בשליחות השניה, משה ואהרן לא מייצגים את בני-ישראל, אלא מייצגים את ה'.

כאמור, המטרה של השליחות השניה היא בכלל לא להיטיב עם בני ישראל - המטרה היא לאפשר לה' להתוודע בעולם ולקיים את בריתו עם האבות.

4. חלוקת התפקידים בין משה לאהרן[עריכה]

בשתי השליחויות, ה' מחלק תפקידים למשה ולאהרן: משה צריך להעביר לאהרן את דבר ה', ואהרן צריך להיות דוֹבֵר ולהעביר את הדברים ליעדם. ושוב יש הבדלים:

הבדל ראשון:

  • בשליחות הראשונה אהרן צריך לדבר אל בני ישראל: "וְדִבֶּר-הוּא לְךָ אֶל-הָעָם";
  • בשליחות השניה אהרן צריך לדבר אל פרעה: "וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל-פַּרְעֹה".

כמו ההבדלים הקודמים, גם ההבדל הזה נובע מכך שהשליחות הראשונה היא בשיתוף עם בני-ישראל, והשליחות השניה היא ישירות אל פרעה.

הבדל שני:

  • בשליחות הראשונה, אהרן נמשל לפֵה: "וְהָיָה הוּא יִהְיֶה-לְּךָ לְפֶה , וְאַתָּה תִּהְיֶה- לּוֹ לֵאלֹהִים". הפה מבצע תפקיד טכני - הוא נשלט לחלוטין על-ידי המשתמש בו; כך גם אהרן בשליחות זו מבצע תפקיד טכני בלבד- להגיד את דברי משה מילה במילה.
  • בשליחות השניה, אהרן נמשל לנביא: "רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה ; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ". הנביא מבצע תפקיד משמעותי יותר - הוא מקבל חזונות ומעביר אותם לשומעים בשפה ברורה ואנושית; כך גם אהרן בשליחות זו מבצע תפקיד משמעותי - לתרגם את דברי משה לשפה שפרעה יוכל להבין.

ההבדל הזה נובע מההבדל שהסברנו בסעיף הקודם: בשליחות הראשונה הבעיה של משה היא טכנית (הוא מדבר לאט ובכבדות), ובשליחות השניה הבעיה של משה היא עקרונית (הוא לא יודע איך להסביר לפרעה שצריך לשחרר את בני-ישראל, כי הם עצמם לא רוצים לצאת).

5. סיכום[עריכה]

התוכנית המקורית של ה' היתה להיטיב עם בני-ישראל, ולהוציא אותם מעבדות במצרים לחרות בארץ זבת חלב ודבש. הוא שלח את משה אל זקני ישראל, במטרה שזקני ישראל ישתתפו בשליחות, יילכו אל פרעה וידרשו ממנו שייתן להם לצאת ולעבוד את ה'.

בני-ישראל לא היו מספיק סבלניים: הם התייאשו ונשברו באמצע הדרך, והיו מוכנים להישאר במצרים. אך לה' היו עוד מטרות שבגללן רצה להוציא את בני-ישראל ממצרים - קיום השבועה לאבות, וגילוי שמו בעולם. לכן ה' החליט לשלוח את משה לשליחות חדשה, שבה יכריח את פרעה להוציא את בני-ישראל ממצרים, גם אם בני-ישראל בכלל לא ירצו לצאת!

והמסר ברור, לא רק לעם ישראל אלא גם לכל אחד ואחד: ה' בכל מקרה יבצע את התוכניות שלו, ולכן עדיף להיות סבלניים ולשתף פעולה עם ה', מאשר להתנגד ולהגיע לאותה מטרה בכפיה!

מאמרים נוספים על שתי השליחויות [עריכה]

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-03-26.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-0306