ביאור:שמות רבה יט א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ביאור על שמות רבה יט א:

המדרש בא להסביר, מדוע חוקת הפסח קובעת ש"כל בן נכר לא יאכל בו" - מדוע לא משתפים נכרים בסעודת הפסח?

ההסבר מסתמך על פסוק במשלי "לב יודע מרת נפשו, ובשמחתו לא יתערב זר" - רק מי שמשתתף במרירות ובצער, רשאי גם להשתתף בשמחה. המדרש מביא כמה דוגמאות (חנה, השונמית, דוד), ומכאן גם לגבי עם ישראל, מכיוון שעם ישראל סבל לבדו משיעבוד מצרים, גם שמחת הגאולה שייכת לעם ישראל לבדו, ואין לערב בה זרים.

רעיון דומה נמצא ב(תענית ל:): "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה".