ביאור:שמותיהן של אמהות אלמוניות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

[מתוך בבא בתרא צא א]

אמר רב חנן בר רבא אמר רב:

  • אמיה דאברהם: 'אמתלאי בת כרנבו';
  • אמיה דהמן: 'אמתלאי בת עורבתי' (לפי שאמותן של יצחק ויעקב הוזכרו - צריכין אנו לידע שם אם אברהם; ואגב גררא נקט אימיה דהמן לפי ששמותיהן שוין) ; וסימניך: טמא טמא טהור טהור ('כרים' – מצאן; טהורין הן, ואברהם טהור; עורב - טמא הוא, והמן נמי טמא היה) ;
  • אמיה דדוד (לפי שכל אמהות של מלכים כתובות בנביאים - הוצרך לפרש גם אם דוד) : 'נצבת בת עדאל' שמה;
  • אמיה דשמשון: 'צללפונית' (משום דאיירי בה קרא טובא, וכתיב נמי 'לאביו ולאמו לא הגיד' – הוצרך לפרש).
  • ואחתיה 'נשיין' (כך שמה; ואגב גררא דאימיה נסבה).

למאי נפקא מינה? - לתשובת המינים (שכל הדברים האלו שואלין המינים: מה טעם אין אנו יודעין שמותן; ששואלין לנו יותר באלו מנשים אחרות כדפרישית טעמא, ואנו משיבין להן שמסרו לנו הנביאים בעל פה).


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של רב חנן בר רבא, בשם רב, שפורסם לראשונה בתלמוד בבלי, בבא בתרא צא. וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-05-19.

תגובות[עריכה]

מאת:


קיצור דרך: tnk1/dmut/bb91a