ביאור:שיעור על יונה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



לכל חברי נח"ת היקרים, בעקבות קראתי מחדש את המדור החדש שכתבתי (" היומן ") אני רוצה להגיד שאני מודה שאולי קצת הגזמתי ונתתי לדמיוני הפרוע להשתולל, אבל גם הוא צריך קצת מקום להתבטא לא?

בקיצור, החלטתי להביא בפניכם שיעור שהעברתי במחוז י-ם, הנותן גרסה יותר ראליסטית למה שקרה שם: (לפני שאתחיל רק אוסיף למי שלא מכיר את סגנון השיעורים שלי שאני שואלת סדרת שאלות על הפרקים- מבלי שאני מצפה שתענו. ואחר כך נותנת תשובה גדולה העונה על השאלות)

ובכן: שאלת הקדמה - ספר יונה נבחר להיקרא ביום הכיפורים. למה בחרו להפטרה ספר שלם? היו לוקחים פרק אחד, את הפרק של תשובת נינוה, וזהו. למה צריך את כל הסיפור? חוץ מזה היה אפשר למצוא הפטרות הרבה יותר טובות מאשר חזרה בתשובה של נינוה, שהיא גם עיר של גויים וגם תשובתם לא החזיקה מעמד. היו יכולים להביא את תשובת דוד או שלמה. למה דווקא נינוה??

ועכשיו נעלה שאלות מרכזיות שצצות לאורך הספר:

(נא לקרוא את פרק א' בספר יונה) תקראו ותנסו לשאול את עצמכם אילו בעיות עולות מן הסיפור. ולאחר שחשבתם מעט והעלתם את השאלות אני אעלה את השאלות שלי שאולי (או כנראה) יהיו מקבילות לשאלות שלכם:

  • למה יונה בורח? הוא באמת חשב שהוא יכול לברוח מהקב"ה? והרי כתוב בבירור: "עברי אנוכי ואת ה' אלוקי השמיים אני ירא אשר עשה את הים והיבשה" סימן שהוא מודע לכך שאין ביכולתו לברוח אז מה הפואנטה?
  • מאוד מוזרה ההרדמות של יונה בסיפור. בדרך כלל בתנ"ך אנחנו רואים שהעם הוא זה שנרדם והנביא קורא להם "עורו משנתכם", אז זה נורא מוזר המצב בספר כאשר יונה הוא זה שנרדם ורב החובל הוא זה שמעיר אותו מתרדמתו (בריחתו). (נא לקרוא את פרק ב') השאלות העולות מן הפרק:
    • שימו לב לתפילתו המוזרה של יונה. הוא בעצם מתפלל תפילת הודייה ולא תחינה או סליחה. איפה החזרה בתשובה והכפרה? "קראתי מצרה לי אל ה' ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי"??? מתי יונה התפלל ומתי ה' ענה לו? אתה עכשיו בתוך מעיים של דג!!! הייתי מצפה לאיזה "שיר למעלות" כאוב, איזה הבעת חרטה או משהו מהסגנון אך כאן יש תפילה מוזרה ביותר.
    • מה המשמעות של "משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו" "ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישעותה לה'" מה הקשר של הפסוקים הללו לכאן מה פירושם וקשרם למצב? (נא לקרוא את פרק ג') ולשאלות:
    • מה פתאום יונה הולך? הרי בהתחלה הוא התנגד לכל העניין, אז מה קרה עכשיו ששינה את דעתו? מה, זה שה' הראה לו שהוא יכול להשיג אותו? אז הוא מסכים? "טוב נו, תפסת אותי אני מסכים ללכת.." הרי ראינו שהוא ידע שה' יתפוס אותו גם בהתחלה... (נא לקרוא את פרק ד') ושוב ל-ש-א-ל-ו-ת:
    • למה יונה מתיישב מול נינוה, מקים סוכה ומחכה לראות מה יקרה? די, עברו 40 יום ונינוה לא נהפכה, הם חזרו בתשובה! אז מה אתה יושב ומחכה? נגמרה השליחות שכה סבלת ממנה, לך הביתה לאישה ולילדים, מה אתה נתקע פה?
  • כאן היתה אמורה לבוא עוד שאלה על המשל והקיקיון אך מכיוון שכשהעברתי את השיעור הותקפתי מכל עבר והשאלה נסתרה מכל הכיוונים לא אעלה אותה פה... (אביה...)

ולתשובה[עריכה]

במדרש תלמוד ירושלמי- ר' יונה אומר: "יונה בן אמיתי נביא אמת היה" האם עלה למישהו בכלל ספק בכך שהיה נביא אמת? למה הכוונה? בתלמוד ירושלמי (מסכת מכות פ"ב ה"ו) נאמר:

  • "שאלו לחכמה- חוטא מהו עונשו?
אמרה להם: "חטאים תרדוף רעה"
  • שאלו לנבואה- חוטא מה עונשו?
  • אמרה להם: "הנפש החוטאת היא תמות"
  • שאלו לקודשא בריך הוא- חוטא מה עונשו?
  • אמר להם: יעשה תשובה ויתכפר לו. היינו דיכתיב "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך" לעשות תשובה.

אל שלוש "כתובות" הופנתה השאלה בדבר עונשו של החוטא: אל החוכמה, אל הנבואה, ואל הקב"ה. החכמה ענתה שהרעה תרדוף אחרי החוטא. הנבואה פסקה: ימות! ואילו הקב"ה קבע: "יעשה תשובה ויתכפר לו". יונה בעצם מייצג את הנבואה: אין תשובה! צריך למות.

ולכן בפרק ד' אומר יונה (לאחר שה' סלח לנינוה): "כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה" אם תסתכלו טוב תראו שיונה השמיט מי"ג המידות הרגילות את המילה "אמת"- כלומר, אני לא חושב שזה צודק מה שאתה עושה. רש"י על הפסוק "ומת הנביא ההוא" (דברים י"ח, כ') אומר כי נביא שכובש נבואתו חייב מיתה. יונה יודע את זה, הוא רואה את הסערה והוא יודע שהוא צריך למות על זה שכבש את נבואתו ולכן הוא לא מתפלל. הוא אומר - אני לא אקפוץ ואתאבד כי אסור, אבל אתם זירקו אותי למים. הוא משחק את ה"גבר" שעומד על העקרונות שלו: אומרים לו להתפלל. אך הוא לא מוכן; הוא אומר: תזרקו אותי למים. אם אני אתחנן ואתפלל אני בעצם מודה שאני חושב שיש אפשרות לעשות תשובה. אבל אני לא מאמין בזה. חטאתי - אני צריך לשלם ואני מוכן למות על העיקרון שלי.

שימו לב בפרק א': קודם כתוב: "וייראו המלחים", אחר כך: "וייראו האנשים יראה גדולה" ובסוף כשיונה נזרק למים והים מפסיק לסעור: "ויראו האנשים ייראה גדולה את ה'" ה' מראה כאן ליונה שהוא לא יכול לברוח מהיעוד שלו. יונה גורם להם להאמין בעצם המעשה שהוא עושה ומבקש שיזרקו אותו. ההבדל הוא שגם אם תשתתף בדרכו של ה', וגם אם תעשה את זה בלי כוונה בסופו של דבר אתה תגשים את היעוד שלך. כמו עם נינוה: נון=דג (ארמית) נוה=בית. מצאו בחפירה ארכיאולוגית חרסים וחותמים עם הסמל של נינוה שהוא בית אשר בתוכו יש דג. אז או שיונה ילך שלושה ימים לנינוה העיר הגדולה או שישהה שלושה ימים בתוך הדג הגדול.

פרק ב'- מה בעצם הדרמה בפרק ב'? בדרך כלל חושבים שזה כאשר יונה מוקא על היבשה ע"י הדג ו...הוא ניצל! ה' שמע לתפילתו! (מנגינה דרמטית) אך הדרמה האמיתית לא מסופרת לנו בפרוש, הדרמה האמיתית היא כאשר יונה נזרק למים והוא צולל מטה מטה וכבר נגמר לו האוויר והוא מתחיל להחנק... הוא כבר רואה את כל החיים שלו עוברים מול העיניים... ואז בכל כוחו הוא צועק : ה' תציל אותי. וברגע הזה כשהוא מודה שיש תשובה, הדג עובר ובולע אותו. בתפילה/שירה שלו בדג יונה בעצם מספר לנו מה קרה לפני כן: "ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו" "אפפוני מים עד נפש תהום יסובבני סוף חבוש לראשי" "לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי ה' אלוהי" "בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי ותבוא אליך תפילתי אל היכל קדשך" ואז יונה אומר את פס' ט' ו-י': "משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו" "ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה לה'" הוא אומר: טוב, בסדר, יש תשובה אבל לא לכולם. באונייה הוא היה "גבר" אבל כשהוא ראה את המוות מול הפרצוף הוא פחד. אז הוא "מודה" שיש תשובה אבל לא לכולם: הם-על הספינה, אני מתערב איתך שכשהם יגיעו לחוף הם לא יזכרו בכלל את כל הנדרים שלהם אבל אני כן. ולכן תשובה זה רק למי שבטוח יעמוד בנדר שלו.

פרק ג'- תשובה לשאלה למה הוא בכל זאת הולך: ה' כביכול מתפשר- בתחילה הוא רצה שילך להחזיר אותם בתשובה "כי עלתה רעתם לפני"(פרק א'), כי=ש; תגיד להם שעלתה רעתם לפני. כעת הוא רק מבקש רק שילך ויודיע שעוד 40 יום נינוה נהפכת. לזה יונה מוכן: לא להחזיר בתשובה אלא להודיע עובדה! הוא חשב: יופי, ה' קיבל את העיקרון שלי, אין כמעט גזרה בתנ"ך שהיא ספציפית כל כך ומתבטלת. תוך 40 יום בדיוק נינוה נהפכת - קשה לבטל.

פרק ד'- למה הוא יושב? הוא כועס. מה קרה? חשבתי שאתה (הקב"ה) קיבלת את העיקרון שלי. לא ככה התכוונתי. אני עכשיו אוכיח לך שאני צודק, אני אשאר פה ואראה לך שכבר בזמן הקצר שאני פה הם יחטאו.

"ואני לא אחוס על... העיר הגדולה" שיש בה המון אנשים?! לא על העיר שחזרה בתשובה אלא על האנשים - אני אוהב את האנשים. שווה לי לסלוח לעיר שהיתה לה חזרה קיקיונית שצמחה ונבלה העיקר שיהיה לי במה להיאחז.

ולמה קוראים ביום כיפור את הספר: להראות כמה לא הגיונית היא התשובה, ה' מוכן להיאחז בהכל - אם בן האדם לא התחרט כל ארבעים היום שהיה לו להתחרט, וגם לא ביום כיפור עצמו, אבל בתפילת נעילה בסוף חלף בו הרהור חרטה אז ה' סולח לו.

זה כמו ילד שכל פעם חוזר הביתה ב 12 בלילה, והאבא מתעצבן ומאיים עליו שאם עוד פעם אחת הוא חוזר בשעה כזו, שיישן אצל חבר כי הוא לא יכנס הביתה. ואז עוד פעם הילד מגיע באחת בבוקר, וכמובן האבא ער כי הוא דואג לילד, והילד דופק על הדלת ומבקש להיכנס שוב והוא מתחנן: בבקשה אבא אתה יודע שאתה לא תוכל לישון, אתה הרי אוהב אותי ותדאג לי אז תן לי להכנס למענך לא למעני. וכמו שנאמר: יהודי אלוקים אוהב אותך אל תעזוב אותו.

אז שיהיה לכולם שבוע טוב וחיים מאושרים.

אוהבת - חגית.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגית מוריה (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה בכפית ה'תשס"א תמוז וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-07-01.

תגובות[עריכה]

מאת: אילת סלינגר

'זה מאוד נחמד אבל היית צריכה יותר לפרט מה המשמעות של התפילה של יונה והקטע של הדוגמאות לא טוב כל כך לדעתי כי זה יותר מדי החיים שלנו ולא מהתנ"ך!

מאת: נעמי
לא כל כך הבנתי מהיכן הגעת למסקנה כי הדג בולע את יונה לאחר שהוא מתפלל אל ה' או חוזר בתשובה. בפרק כתוב שהוא נזרק למים וה' ממנה דג גדול שבולע אותו.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/yn-morya