ביאור:ששן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

שושנה = פרח בעל ששה עלי כותרת[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: ששן

שושן ו שושנה הם פרחים שנזכרים פעמים רבות בתנ"ך.

משיר השירים ניתן ללמוד שלשושן יש ריח טוב:

וכן שיש לו זן אחד הגדל בעמקים:

ואולי אפשר להסיק מכאן שיש לו גם זן הגדל בהרים: " "שושנת העמקים נאה משושנת ההרים..." " (רש"י שם) .

ויש לו זן אחד הגדל בין קוצים:

מתיאור הים של שלמה, אפשר ללמוד שצורתו של פרח השושן דומה לכוס:

  • (מלכים א ז כו): "ועביו טפח, ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן , אלפים בת יכיל"

על-פי שמו, אפשר לשער שהוא כולל שישה עלי כותרת: " "ויתכן... יהיה פירושו מן שש, כי לעולם היא ששה עלים לבנים, גם בתוכו כדמות בד סעיפים ארוכים גם הם ששה" " (אבן עזרא על שיר השירים ב א) .

הפרח המתאים ביותר לתכונות אלו הוא נרקיס מצוי -  פרח ריחני בעל שישה עלי כותרת לבנים, הגדל גם בהרים וגם בעמקים (ע"פ דעת מקרא על שיר השירים ב א, צמח השדה ) .

" ""שושנת העמקים" יכול להיות רק הנרקיס, הגדל באותן אדמות כבדות שבהן גדלים גם החוחים - "כשושנה בין החוחים". לנרקיס הזה יש שישה עלים, ועל אותה בריכה ששלמה עשה שנקראה "ים של שלמה" נאמר "ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן". מכירים את הנרקיס? יש לו בדיוק כוס שכזו, וסביבה העלים" " ( נגה הראובני, נאות קדומים, ראיון מאת משה שטרן ) .

גם חבצלת השרון , הנזכרת באותו פסוק, היא ממשפחת הנרקיסיים - אם אכן הכוונה לחבצלת החוף (ראו  חבצלת ).

פרח נוסף שיכול להתאים הוא שושן צחור , " "lily of the valleys" " ( תרגום החברה היהודית על שיר השירים ב א ) - גם הוא פרח ריחני בעל שישה עלי-כותרת לבנים (פרופ' יהודה פליקס, "שיר השירים - טבע עלילה ואלגוריה") ; אמנם, כיום הפרח אינו גדל בעמקים, ולמעשה כבר כמעט נכחד בארצנו בגלל חשיבותו בדת הנוצרית; אך ייתכן שהיה נפוץ יותר בזמן המקרא וגדל גם בעמקים.

בעבר פירשו שהכוונה ל ורד , שהוא אדום ובשרני ומתאים במיוחד לתיאור של שפתיים - " שפתותיו שושנים "; והגבעול שלו מלא קוצים. אולם, בלשון התלמוד ישנו הבדל בין ורד לבין שושנה, ומכאן שהשושנה אינה ורד; ראו:

" "פרופ' יהודה פליקס קובע בספרו "שיר השירים - טבע עלילה ואליגוריה" (הוצאת החברה לחקר המקרא, ירושלים תשל"ד) וכן בספרו "בעולם הצומח המקראי", כי השושנה זכתה למחקרים מרובים ולמספר הזיהויים הגדול ביותר, ו"כמעט שאין פרח נאה מצמחי הארץ (ואף כאלה שלא גדלו בה) שלא הוצע לשושנה על ידי המתרגמים, המפרשים וחוקרי התנ"ך". פרופ' פליקס קובע כי השושנה המקראית היא לא הוורד "רוזה -שגבעוליו קוצניים ופרחיו ורודים או אדומים. ברם אין ספק כי זיהוי זה מוטעה הוא". השושנה המקראית היא,לדברי פרופ' פליקס, השושן הצחור... באנציקלופדיה העברית נכתב בערך "שושן": "משנתגלה השושן הצחור כפרח בר בגליל ובכרמל, נסתיים ויכוח ממושך על זיהוי השושן-שושנה והוכח זיהויו עם השושן הצחור. תרגום השבעים והאמורא רבי יודן מזהים את השושנה עם החבצלת. בפי העם מזוהה הוורד בטעות עם השושנה"." "  (מתוך המאמר השושנה בפיוטים / עקיבא צימרמן ) .

וחגי הופר כתב: "מהי שושנה ? הסבר אחד יכול להיות - מלשון שש , בשין שמאלית, כמו שהפרח שוש במקורו הערבי הוא בשין שמאלית. ואגב, כנראה מכל גם המילה 'סוס', כמו בפסוק - "בססתי ברכב פרעה דמיתיך רעיתי" (שיר השירים, א', 9), שהרי הקול שמשמיע הסוס נקרא צהלה, והוא מעין השש.

הסבר אחר יכול להיות - מלשון "ועתידתיהם שושתי" (ישעיה, י', 13), שהסברו - שוסתי, וכן השושנה היא בין החוחים והיא בעלת קוצים בעצמה, כלומר - משסה את נוגעיה.

ויש עוד לבדו את העיר שושן, שמקור המילה שם הוא כנראה פרסי, כך שיש לברר המשמעות בשפה זו, אם ישנה. "

פסוקים נוספים[עריכה]

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-13.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שושנה - פרח בעל ששה עלי כותרת

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jjn