ביאור:ריבית דברים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
תגובה ל: ריבית זה יותר ממה שאתם חושבים (עסקים שאסור לעשות כי הם כריבית) שנכתבה ב21:38:18 05.02.2005
- ז:ט: " הממשכן בית או שדה ביד חברו, והיה בעל הקרקע הוא האוכל פירותיה, ואמר לו המלווה לכשתמכור קרקע זו, לא תמכרנה אלא לי בדמים אלו--הרי זה אסור; ואם אמר לו תמכרנה לי בשווייה, ועל מנת כך אני מלווה אותך--הרי זה מותר".
- ה:יב. "ריבית דברים" - אסור ללווה להקדים שלום לחברו (אם לא היה רגיל בכך קודם), או לשבח אותו בדברים, או לעשות עבורו כל שירות שמראה על כבוד מיוחד. אסור לו אפילו ללמד את המלווה תורה - למרות שיש מצווה ללמד בחינם! (למה?)
- ה:יג. אסור למלווה לדרוש מהלווה או אפילו לרמוז לו שיעשה טובה למישהו אחר, כי גם זה מעין שכר שהלווה משלם על ההלוואה, למרות שהמלווה לא נהנה ממנה ישירות.
התורה אסרה רק ריבית שבאה מהלווה למלווה. אם אדם אחד מקבל את ההלוואה ואדם אחר משלם את הריבית - אין בכך איסור. לכן:
- ה:יד. קניית שטר-חוב בזול: נניח ש-א הלווה ל-ב 1000 ש"ח למשך שנה. מייד אחר-כך בא ג בא ומשלם ל-א 900 ש"ח כדי "להתחלף" איתו; אחרי שנה, ג גובה מ-ב 1000 ש"ח. אין כאן איסור ריבית כי אף אחד לא הפסיד כסף תמורת זמן: א נתן 1000 ש"ח וקיבל מייד 900 ש"ח, ו-ב קיבל 1000 ש"ח והחזיר 1000 ש"ח אחרי שנה. אמנם, ג הרוויח - נתן 900 ש"ח וקיבל 1000 ש"ח אחרי שנה.
- ה:יד. תשלום תמורת הלוואה לאחר: מותר ל-א לשלם ל-ג 100 ש"ח, כדי שילווה ל-ב 1000 ש"ח למשך שנה. המאזן הוא אותו מאזן: א שילם 100 ש"ח, ב קיבל 1000 ש"ח והחזיר 1000 ש"ח, ו-ג קיבל 100 ש"ח, נתן 1000 ש"ח וקיבל 1000 ש"ח אחרי שנה.
- ה:יח. אם המדינה קבעה חוק, שכל מי שישלם מס-הכנסה במקום חבירו, יוכל לגבות ממנו סכום גבוה יותר - זה מותר: א היה חייב לשלם 900 מס; ג שילם 900 לממשלה, ואז גבה 1000 מ-א.
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-15.
תגובות[עריכה]
מאת:
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tryg/ribit0/dvrim