ביאור:רבות מחשבות בלב איש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר דמיוני; אין לקחת אותו ברצינות!


שמעון מושקאט ישב עם חברו בטקס השבעת צנחנים. אדם אחד שהיה שם ביקש ממנו: 'אולי אתה יכול לפנות את הכיסא? זה בשביל אמא שלי, אישה מבוגרת...'.

שמעון הסכים. ואז ראו שמעון וחברו אשה מבוגרת נעמדת על הכיסא כדי לצפות בטקס... אמר החבר: 'חשבתי שהיא רוצה את הכיסא כדי לשבת עליו...'.

ענה שמעון: 'נכון, גם אני חשבתי כך. אבל "רבות מחשבות בלב איש..." '

ואז הוסיף: ' "ועצת ה' - היא תקום !" '.

[הפסוק המקורי מופיע במשלי יט 21].

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ע"פ שמעון שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01 00:00:00.

תגובות[עריכה]

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-19-21