ביאור:קשר בין דיבור לבין צמיחה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: קשר בין דיבור לבין צמיחה

תגובה ל: דיבור ושתיקה שנכתבה ב01:06:56 09.05.2005

[ע"פ ראב"ע בראשית ב ה]

בשפה העברית יש קשר בין מילים המציינות דיבור או מחשבה, לבין מילים המציינות צמחים:

"אמר" ; "אמיר" = ענף גבוה בעץ (ישעיהו יז ו: "שניים שלושה גרגרים בראש אמיר...").
"הגיד" ; "גד" = סוג של זרע (שמות טז לא: "והמן כזרע גד הוא").
"שׂעיפים" = מחשבות (איוב כ ב: "לכן שעיפיי ישיבוני"); "סעיפים" = ענפים (ישעיהו יז ו: "...ארבעה חמישה בסעיפיה פורייה").
"שרעפים" = מחשבות (תהלים צד יט: "ברוב שרעפיי בקרבי - תנחומיך ישעשעו נפשי") ; "סרעפים" = ענפים (יחזקאל לא ה: "על כן גבהה קומתו מכול עצי השדה; ותרבינה סרעפותיו...")
"שיחה" ; "שיח" = צמח שוטה .
"עצה" ; "עֵץ"
"נבא, ניב" = דיבור (ישעיהו נז יט: "בורא ניב שפתיים") ; "ניב" = פרי (מלאכי א יב: "וניבו נבזה אכלו"), ומאותו שורש גם "תנובה" .
"בד" = דבר-שקר (ישעיהו מד כה: "מפר אותות בדים וקוסמים יהולל...") ; "בד" = ענף (שמות כז ו: "ועשית בדים למזבח").

"כי האדם עץ השדה" - האדם נמשל לעץ, ולכן מחשבותיו ודבריו נמשלו לענפים ולפירות.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/diburpri