ביאור:קללת החותם
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!
נבואתו האחרונה של חגי היא:
(חגי ב כג): "ביום ההוא, נאם ה' צבאות, אקחך, זרבבל בן שאלתיאל עבדי, נאם ה'; ושמתיך כחותם , כי בך בחרתי, נאם ה' צבאות"
ישראל בעת הזאת הם פחווה קטנה של האימפריה הפרסית. לקיחת זרובבל ממצבו העכשוי והעלאתו למדריגה של: " ושמתיך כחותם ", משמעותו יציאה מגדר של וואסל למלך עצמאי, כמו שהחותם נמצא על אצבעו של המלך, ואין לו אדון אחר ( הרב אליהו מאלי, אורות מציון ) .
כמה זמן זכה זרובבל להיות עצמאי, כחותם על יד ה'? ייתכן שרק זמן מועט.
שלושה דורות לפני כן ניבא נביא אחר, ירמיהו בן חלקיהו, על כניהו מלך יהודה (הוא יהויכין), סבו של זרובבל:
(ירמיהו כב כד): "חי אני, נאם ה', כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני - כי משם אתקנך": גם אם תהיה כמו חותם על יד ימיני, אנתק אותך משם ואשעבד אותך לגויים שיקחו אותך לגלות.
ייתכן שהקללה הזאת, שנגזרה על כניהו, פגעה בזרובבל נכדו: הוא אכן היה חותם על יד ימין ה', אך אז נותק משם וחזר להיות מלך ווסאל, ואנחנו נאלצנו לחכות עוד זמן רב עד שזכינו למדינה עצמאית, בימי החשמונאים.
פירושים נוספים
[עריכה]1. פירשנו שנבואת-הקללה של ירמיהו ביטלה את נבואת-הברכה של חגי;
2. אך יש שפירשו הפוך - שהנבואה של חגי ביטלה את הנבואה של ירמיהו: " "כלפי שנגזר על יכניה אביו '...משם אתקנך...', למדנו שהועילה לו תשובתו, ונולד לו זרובבל, והושם כחותם" " (רש"י, וכן דעת מקרא) .
3. ויש שפירשו, שהנבואה כולה מתייחסת למלך המשיח, שיהיה מזרעו של זרובבל, ולא זרובבל עצמו (מצודת דוד, מלבי"ם) .
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בלא גמור בכלל וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xotm