ביאור:קידושין בשיטת הרמות/סוגיית שטר
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
דף ה עמוד א
[עריכה]ומניין שאף בשטר?
א. ודין הוא: ומה כסף שאין מוציא — מכניס, שטר שמוציא — אינו דין שמכניס!
- מה לכסף, שכן פודין בו הקדש ומעשר שני; תאמר שטר, שאין פודין בו הקדש ומעשר שני, דכתיב (ויקרא פרק כז): 'ונתן הכסף וקם לו'?
ב. אמר קרא (דברים פרק כד): "ויצאה והיתה", מקיש הויה ליציאה; מה יציאה בשטר, אף הויה נמי בשטר.
- ואקיש נמי יציאה להויה, מה הויה בכסף, אף יציאה בכסף!
- 1. אמר אביי, יאמרו: כסף מכניס, כסף מוציא; סניגור ייעשה קטיגור?!
- אי הכי, שטר נמי יאמרו: שטר מוציא, שטר מכניס; קטיגור ייעשה סניגור?!
- מילי דהאי שטרא לחוד, ומילי דהאי שטרא לחוד.
- הכא נמי האי כספא לחוד, והאי כספא לחוד!
- טיבעא מיהא חד הוא.
- 2. רבא אמר, אמר קרא (דברים פרק כד): "וכתב לה": בכתיבה מתגרשת, ואינה מתגרשת בכסף.
- ואימא: בכתיבה מתגרשת, ואינה מתקדשת בכתיבה?
- הא כתיב (דברים פרק כד): "ויצאה והיתה", מקיש וכו' [מקיש הויה ליציאה; מה יציאה בשטר, אף הויה נמי בשטר].
- ומה ראית?
- מסתברא, קאי בגירושין, ממעט גירושין; קאי בגירושין וממעט קידושין?!
- ולרבי יוסי הגלילי, דאפיק ליה להאי קרא לדרשא אחרינא, שאינה מתגרשת בכסף מנא ליה?
- 3. אמר קרא (דברים פרק כד): "ספר כריתות": ספר כורתה, ואין דבר אחר כורתה.
- ורבנן, האי "כריתות" מאי עבדי ליה? מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה; כדתניא: "הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין, על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם — אין זה כריתות; כל שלשים יום — הרי זה כריתות.
- ורבי יוסי הגלילי?
- מ'כרת' "כריתות" קא נפקא ליה.
- ורבנן?
- 'כרת' "כריתות" לא משמע להו.