ביאור:קון והתנ"ך: אמונה וידיעה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


המשך או וריאציה למאמר אמונה וידיעה .

'

קון והתנ"ך: אמונה וידיעה

תומאס סמואל קון (1922-1996) כתב את הספר "המבנה של מהפכות מדעיות" (תורגם לראשונה ב-1977 בהוצאת מוסד ביאליק ומאוחר יותר ב-2005 על ידי יהודה מלצר בהוצאת ידיעות ספרים). מתוך ויקיפדיה:

"לדעת קון, החינוך המדעי מנחיל לתלמידיו ידע שהקהילה המדעית צברה עד כה - פרדיגמה - עובדה שיוצרת מחויבות עמוקה להשקפת עולם מסוימת ולעבודה מדעית במסגרת השקפה זו. המחויבות מגדירה עבור המדען את הבעיות הזמינות למחקר ואת טיב הפתרונות הקבילים, ולכן היא מרכיב יסודי של המדע. קון מתאר בספרו את התהליך של שבירת פרדיגמות ואת התנאים לקיומו. הוא מראה כיצד מתרחשות "מהפכות מדעיות" ומהי השפעתן על התפתחות המדע. קון הוא הפילוסוף הראשון שמתאר את המדע כפעילות קהילתית ולא כהתקדמות של יחידים, כפי שטענו פילוסופים של המדע לפניו. לטענתו של קון, המבנה הקהילתי של המדע מסביר את תהליכי השכנוע בפרדיגמה ואת הדבקות בה, כמו גם חלק מן התהליכים שמאפיינים מהפיכות מדעיות".

היוצא מדברי קון הוא, כי אי-אפשר למסוך על המדע שיספק לנו אמיתות מוחלטות, שהרי מהפכה מדעית יכולה לטרוף את הקלפים ולהראות אמיתות חדשות ולהפריך אמיתות ישנות. נראה, אם כך, שאנו מאמינים במדע יותר משאנו יודעים אותו.

לעומת זאת, דווקא בשטח שנהוג לזהותו עם אמונה אנו מוצאים דרישה לידיעה:

דברים ד לט: "וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד".

וכך פתח הרמב"ם את ספרו הגדול משנה תורה, הלכות יסודי התורה א, הלכה א:

"יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא ימצאו אלא מאמתת המצאו".

אף כי במקום אחר הוא משתמש בשורש אמ"ן דווקא: רמב"ם, ספר המצוות, מצוות עשה א':"מצוה א' היא הצווי אשר צוונו בהאמנת האלוהות, והוא שנאמין שיש שם עילה וסיבה הוא פועל לכל הנמצאים והוא אמרו "אנכי ה' אלוקיך"".

ובאמת, מהו ההבדל בין אמונה ידיעה?

אני אומר, כי "האמונה היא דרך חיים. אמונה משמעה היסמכות בפועל, הישענות על דבר. במובן זה לא צריך להכריע בין השתיים, אלא גם מה שאתה יודע בשכלך, ואפילו תהיה זו נוסחה מתמטית כמו 2+2=4, אתה צריך מאוחר יותר גם להאמין בו, כלומר – לבסס את חייך על ההנחה שזו אמת".

ועוד, "ידיעה יכולה להתפרש כחווייתית, שהרי גם המגע המיני נקרא ידיעה". ידיעה אינה אלא התאחדות עם הדבר הנודע.

על כל פנים, הידיעה התנ"כית אינה דומה, לדעתי, לידיעה המדעית, ואולי טוב שכך.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-07-29.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0504_5