ביאור:אמונה וידיעה - מה קודם למה?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

שאלה ידועה היא, האם אמונה היא כידיעה או נבדלת ממנה. אך שאלה נסמכת לה היא מה קודם, אמונה או ידיעה?

נראה שלמקרא שתי תשובות נוגדות. מצד אחד נכתב:

דברים ד לט: "וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד"

כך שנראה שקודם באה הידיעה ורק אחר-כך ההשבה אל הלב, כלומר האמונה.

אבל מצד שני נכתב:

הושע פרק ב, פסוק כב

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת-יְהוָה.

רש"י

וארשתיך לי באמונה - בשכר האמונה שהאמנת בגולה להבטחות שעל ידי נביאי

מצודת דוד

וידעת - ר"ל אז תשיג השגה גדולה לדעת את ה'

באמונה - בשכר האמונה שהאמנת בי

כלומר, קודם כל באה האמונה ורק אח"כ הידיעה, שהיא השכר של האמונה, כדברי המפרשים.

העניין נשאר פתוח, אבל אולי יעזור הדבר הבא:

באה לי היום התובנה (תוך כדי שיעור בנושא) שהידיעה היא דבר שכלי טהור ולעומתה האמונה היא דרך חיים. אמונה משמעה היסמכות בפועל, הישענות על דבר. במובן זה לא צריך להכריע בין השתיים, אלא גם מה שאתה יודע בשכלך, ואפילו תהיה זו נוסחה מתמטית כמו 2+2=4, אתה צריך מאוחר יותר גם להאמין בו, כלומר – לבסס את חייך על ההנחה שזו אמת. ויש עוד להאריך בזה.

ובכל זאת אנסה לתרץ את השאלה למעלה:

מהניסוח "והשיבות אל לבבך" נראה שהדבר כבר היה שם בתחילה.

אפשרות נוספת היא, שבעצם אמונתך אתה יוצר מציאות חדשה שלא יכולת לדעת עליה קודם לכן.

ובעצם, לאחר מחשבה, יש גם אפשרות שלישית, לאחר שתי הסתייגויות:

הלב הוא גם מקום המחשבות וגם מקום הרגשות ולא ברור למה הפסוק מתכוון.

ועוד – ידיעה יכולה להתפרש כחווייתית, שהרי גם המגע המיני נקרא ידיעה, כפי שכבר כתבתי פעם.

אם כך האפשרות השלישית היא כי אין הבדל בין ידיעה ואמונה בפסוקים אלה. הכפל יכול לבוא לביטוי שוני, אך הוא גם יכול לבוא להדגשה וגיוון המבע.

על כל פנים, הידיעה התנ"כית היא ודאי לא הידיעה המדעית.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-07-29.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0504_4