ביאור:קדש בימי מלכי יהודה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

בימי רחבעם מלך יהודה, חטאו אנשי יהודה בחטא הקָדֵש:

  • מלכים א יד כד: "וגם קָדֵש , היה בארץ: עשו, ככול התועבות הגויים, אשר הוריש ה', מפני בני ישראל"

אסא מלך יהודה התחיל לבער את הקדשים:

  • מלכים א טו יב: "ויעבר הקדשים , מן הארץ; ויסר, את כל הגילולים, אשר עשו, אבותיו".

יהושפט מלך יהודה סיים לבער את הקדשים:

  • מלכים א כב מז: "ויתר הקדש , אשר נשאר בימי אסא אביו - ביער מן הארץ".

אך הבתים שבהם פעלו הקדשים עדיין נשארו בבית המקדש, ושימשו מאוחר יותר לפולחנים שונים של עבודה זרה, ולכן יאשיהו מלך יהודה ניתץ גם אותם:

  • מלכים ב כג ז: "וייתוץ את בתי הקדשים , אשר בבית ה': אשר הנשים, אורגות שם בתים--לאשרה"

ברור ש"קדש" זה רע, אבל לא ברור מה זה בדיוק, ואפשר לפרש את המושג לפי כל אחד מהפירושים ל"קדשה" :

  1. ייתכן ש"קדש" הוא זונה ממין זכר - אדם שמפקיר את גופו, בחינם או תמורת כסף, לנשים או לגברים (משכב-זכר). המנהג הפסול הזה חדר ליהודה בימי רחבעם, והמלכים שאחריו ניסו לתקן אותו.
  • אולם, לפי פירוש זה לא ברור מדוע היו "בתי הקדשים" דווקא בבית ה'.
  1. ייתכן ש"קדש" הוא אדם שעובד במקדש כנעני - כמו כומר. הפסוקים מתארים עד כמה בני-ישראל בימי רחבעם התדרדרו לעבודה-זרה - עד כדי כך שמינו כמרים לשם כך, ורק לאחר כמה דורות הצליחו לבער אותם מן הארץ.
  2. וייתכן ש"קדש" הוא לא סתם כומר, אלא כומר שגם נותן שירותי-מין למבקרות ו/או למבקרים במקדש.

לפי מאמרו של מאיר גרובר , אין שום ראיה לקשר בין "קדש" לבין זנות, ובנוסף לכך - בשום תרבות אחרת במזרח התיכון לא נמצאה עדות לתפקיד של זנות במקדש, ולכן רק פירוש 2 אפשרי.

נקודה נוספת שראוי לבדוק היא: מדוע היה קדש רק בממלכת יהודה ולא בממלכת ישראל, והרי ממלכת ישראל חטאה יותר מיהודה? איך ייתכן שהיא לא הושפעה ממנה?

  • ייתכן שהתופעה של "קדש" התקיימה רק בתקופה מצומצמת (בתקופת רחבעם), ובתקופה זו שלט בישראל ירבעם בן נבט, והוא עשה עגלי-זהב, ובני-ישראל הסתפקו בכך, ולכן תופעת ה"קדש" לא נקלטה בישראל.
  • וייתכן שבישראל דווקא כן היה "קדש" רק שהוא נקרא בשם אחר, או שהוא נכלל בתיאורים הכלליים של עבודה זרה בממלכת ישראל.

ועדיין צריך למצוא תשובה טובה יותר לשאלה זו, וייתכן שהתשובה תעזור לנו להבין טוב יותר מהו "קדש".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-06.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkim_qdj