ביאור:צורת סמיכות - שתי משמעויות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: צורת סמיכות - שתי משמעויות

תגובה ל: דקדוק המשפט שנכתבה ב14:16:51 12.04.2005

לצירוף של סמיכות יש, בדרך כלל, משמעות של שייכות, למשל: "אֵם הנער" = אמו של הנער; "מלך הארץ" = המלך של הארץ.

אך יש גם משמעות אחרת, כפי שכתב שד"ל על הביטוי "רקיע השמים" (בראשית א יד):

"רקיע השמים" = הרקיע הנקרא שמים, הרקיע שהוא השמים לגבי דידן . וזה אחד משימושי הסמיכות, כמו -
"נהר פרת" = הנהר הנקרא פרת,
"בתולת בת עמי" = בתולה שהיא בת עמי (ירמיה י"ד י"ז), "בתולת בת ציון" = (ישעיה ל"ז כ"ב) שהיא בת ציון,
"אנשי התרים" (מ"א י' ט"ו) = אנשים שהם תרים, "אנשי בני בליעל" (שופטים י"ט כ"ב),
וכן - "זרע מרעים" (ישעיה א' ד'), "זרע ברוכי ה'" (ישעיה ס"ה כ"ג),
וכן - "אלהי הצבאות" = אלהים שהוא הצבאות
וכן כתב ראב"ע למטה (פסוק ל"א) "{{{1}}}"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של שד"ל שפורסם לראשונה בפירוש בראשית א יד וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-21.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_dqdwq_hmjpf_0