ביאור:פרשת ניצבים - מי הם הנענשים בעוון אי קיום התורה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פרשת ניצבים / מי הם הנענשים בעוון אי קיום התורה?

הפרשה פותחת במילים:"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימך לעוברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו אשר אלוקיך כורת עימך היום" [דברים כ"ט ,ט-י"א]

מתעוררות כאן כמה שאלות:

א] מה הכוונה:"היום"? האם זה היה יום מיוחד?

ב] באיזה ברית מדובר?

ג] העובר על ברית זו, מה עונשו?

ד] מדוע גם הארץ נענשת?

התשובה לשאלה א] "היום"- הכוונה ליומו האחרון של משה בחייו, משה כינס את העם:"ביום מותו להכניסם בברית" [שפתי חכמים] על היום הזה משה אומר:"בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום"[דברים ל"א,ב]

מסתבר שארבעת הפרשיות: ניצבים, וילך, האזינו,, וזאת הברכה וחלק מפרשת : כי תבוא –מתארות את ההתרחשות ביום אחד!

התשובה לשאלה השנייה- באיזו ברית מדובר- כאן מדובר בברית שהקב"ה כרת עם כל עם ישראל ונשמות עם ישראל והעם התחייב לקבל את התורה בברית זו.

בפרשת כי תבוא כתוב:"ושמרתם את דברי הברית הזאת" [כ"ט,ח]

והמשך הפירוט על הברית מופיע בפרשת ניצבים:"אתם ניצבים היום כולכם.... לעוברך בברית ה' אלוקיך"

לפי דבריהם של הרמב"ן ו"אור החיים" גם מה שכתוב בפרשת כי תבוא נאמר באותו היום,

ישנו קשר הדוק במעמדים דומים בהם עם ישראל בא בברית עם ה', בפרשתינו נאמר:"אתם ניצבים"

במתן תורה כתוב:"..ויתייצבו בתחתית ההר" הרמב"ן מוסיף ואומר שהדמיון בין הברית כאן לבין מה שהתרחש במעמד הר סיני היה גדול יותר ובשני המקרים נאמר על משה:"שהקריב עליהם עולה ולקח חצי הדם לזרוק על המזבח וחצי הדם זרק על העם[דברים כ"ט,ט]

הדבר המשותף למעמדים- העם נכנס בברית ה' וקיבל על עצמו לקיים את התורה כולה.

התשובה לשאלה שלישית: עונשו של העובר על ברית זו "איש או אישה, או משפחה.. אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלוקינו"

[דברים כ"ט, י"ז] - "ומחה ה' שמו מתחת השמים" ואם מדובר בשבט ישראל, שבט שלם ילקה וייענש.

התשובה לשאלה הרביעית: הארץ נענשת מדוע? "הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם יראו את מכות הארץ ההיא ואת תחלואיה אשר חילה ה' בה" [שם כ"א]

נשאלת השאלה: אם העם חטא, מדוע הארץ נענשת גם כן?

התשובה לכך מוסברת על ידי משל:אדם שלווה מחברו כסף יש על עצמו שני שעבודים: שיעבוד הגוף ושיעבוד נכסים,

שיעבוד הגוף, הכוונה- הוא חייב לשלם את החוב , כגון: מצוות הנחת תפילין, שיעבוד נכסים- הכוונה שהנכסים של הלווה הם מדין ערבות, כמו שאדם מלווה לחברו כסף הוא מבקש ערבות כדי שיהיה בטוח שיוחזר לו כספו.

לכן הגביה מהלווה קודמת לגביה מן הערב, כך גם בקבלת התורה- הקב"ה נתן לנו הלוואה =קיום המצוות ובתמורה על כך אנחנו משועבדים שיעבוד הגוף והנכסים שלנו ערבים להלוואה, לכן בתחילה, התורה מזכירה את עונשי הגוף ורק אחר כך את הקללות על הארץ שהם בגדר ערבות להלוואה.

ואם החוטא לא מקבל את העונש:"ומחה ה' את שמו מתחת השמים" כי לא מגיע לו עונש זה הוא ממשיך לחיות ונענש בחייו – במקרה זה-

ה' יגבה מהנכסים- שהיא ארץ ישראל- את החוב כפי שנאמר בהמשך: "וייחר אף ה' בארץ ההיא, להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה"

ולפי חז"ל ישנה מסקנה שאנו ובנינו ערבים לכך שכל יהודי: "יקיימו את כל דבר התורה הזאת"[סנהדרין מ"ג]

ישנה ערבות הדדית בעם ישראל, אם יחיד חטא והציבור היה יכול למנוע ולא עשה כן, העונש יחול על כל הציבור מתוקף ערב

ומהיכן ערבות הדדית זאת נובעת?

התשובה לכך: מתוך מעמד הר סיני – שאמרו כאיש אחד בלב אחד:"כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" [שמות כ"ד,ז] ולא נאמר בלשון יחיד:"אעשה ואשמע".

המסקנה היא: שעם ישראל חייב לקיים את התורה לאחר שהבטיח לקב"ה בהסכם הברית לעשות כן, אומנם יש אפשרות בחירה, אך החוטא נענש ובמקרה הצורך גם הארץ נענשת.

יהי רצון ותבוא עלינו שנה טובה ומבורכת שנה של חזרה לשמירת מצוות התורה- כאיש אחד בלב אחד-"כי עץ חיים היא למחזיקים בה..."


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-09-15.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_12