ביאור:פרשת דברים - קשר מדהים לתשעה באב - כיצד?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת דברים-קשר מדהים לתשעה באב- כיצד?

/ מאת: אהובה קליין.

בפרשת דברים- משה נושא דברי תוכחה לעם:

"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל בני ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין- תופל ולבן וחצרות ודי זהב.."

[דברים א,א]

ובהמשך הנאום אומר משה:"איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם.." [שם א,י"ב]

השאלות הן:

א]מה הם סוגי התוכחה השונים ובאיזה סוג תוכחה- נוקט משה ?

ב] מי היו הנביאים הנוספים שניבאו בלשון:"איכה"?

ג] מה הקשר בן דברי משה לתשעה באב?

התשובה לשאלה א]

על כך עונים חז"ל: יש שלושה סוגים של תוכחות:

תוכחה1- שנאמרת לפני החטא במטרה להזהיר – את העם לבל תהיה התדרדרות למעשה החטא- הדבר עשוי להשפיע על העם בגדר:"מכת מנע".

תוכחה 2- נאמרת בזמן שהעם כבר נמצא במצב של התדרדרות עמוקה בתוך החטא, המטרה להשיב את החוטאים חזרה אל דרך הישר ולהזהירם- בטרם יתרחש אסון כבד מאד לכל האומה.

תוכחה 3- תוכחה זו נאמרת לאחר החטא וגם העונש.

משה נוקט בדוגמא ראשונה- הוא מזהיר את עם ישראל טרם יכנסו לארץ ישראל – הוא מזכיר להם את העבר- כדי שילמדו מתוך כל הניסיונות שהתנסו- הם ואבותיהם במשך תקופת הנדודים במדבר.

תשובה לשאלה ב]

הנביאים שניבאו בלשון:"איכה" הם:

משה אמר טרם החטא:"איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"?

ישעיהו ראה אותם בעת התרחשות החטא ואמר:"איכה הייתה לזונה קריה נאמנה".

ירמיהו אמר את דבריו אחרי החטא וקונן על החורבן שהעם הביא על עצמו במו ידיו :"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם".

לגבי העבר-אם נתבונן על משה ותגובתו - נגיע למסקנה שמשה הוכיח את העם תמיד לאחר החטא- בכל המקומות בהם חטאו בני ישראל.

בניגוד לכך, כאן בפרשת דברים- משה משנה את שיטתו והוא מוכיח את העם ללא קשר ל"חטא", טרם יכנסו לארץ ולפני מיתתו.

משה פוסל את דברי התוכחה הראשונים שנאמרו בתום החטא ומוכיח את העם ולכן התורה אומרת:"אלה הדברים אשר דיבר משה"

["אלה" ולא נאמר:"ואלה"]

התשובה לשאלה ג]

משה מזכיר את חטא המרגלים בנאומו:"וייטב בעיניי הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט.." לפי שהוציאו דיבת הארץ רעה, בכך גרמו לדור יוצאי מצרים- אסון כבד.

ועל כך אמרו חז"ל: כי הגזרה שהקב"ה גזר- שימותו במדבר ולא יזכו להיכנס לארץ ישראל-התרחשה בערב תשעה באב.

במסכת תענית[כ"ט,ע"א] נאמר על הפסוק:"ויבכו העם בלילה ההוא" [ במדבר י"ד,א]

מסתבר שאותו לילה- ליל תשעה באב היה, אמר להם ה': כי בכו בכיית שווא- ללא סיבה מוצדקת- היה בזה פגם באמונה לפי שלא בטחו בקב"ה שהבטיח להם את הארץ- העונש על כך שעם ישראל יבכה לדורות- בליל תשעה באב- יום אבל על חורבן המקדש.

דוד המלך היטיב לתאר את בכי הגולים על חורבן הבית :"על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרינו את ציון.."[תהלים קל"ז,א]

השבת שבה נוהגים לקרוא את פרשת דברים- נקראת:"שבת חזון"

לפי שקוראים בה את ההפטרה:נבואת התוכחה של ישעיהו:"חזון ישעיהו בן אמוץ"

מי ייתן והגאולה תגיע במהרה וימי התענית יהפכו לימים טובים לישראל.אמן ואמן.

תגובות

אז מה הקשר המדהים לט' באב, המילה איכה?

-- hagai hoffer, 2011-08-03 00:10:59

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-08-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_309