ביאור:פרדוקס טהרת הלב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כשהייתי בן 20 בערך למדתי את "מסילת ישרים". את ארבעת החלקים הראשונים איכשהו עברתי - זהירות, זריזות, נקיות ופרישות.

אבל החלק החמישי הוא על הטהרה. והוא אומר שהכוונה לטהרת הלב - לעשות הכל לשם שמיים ובלי שום פניות.

ואז התחלתי לחשוב: רגע, למה אני בכלל לומד את הספר הזה? זה רק בשביל כבוד, כדי להרגיש טוב, להרגיש שהשגתי עוד מעלה; אני לא טהור - אני צריך להתחיל לעבוד על מידת הטהרה.

אבל רגע, אם אני אנסה להיות טהור, גם את זה אני אעשה, לא לשם שמיים, אלא רק כדי להרגיש טוב - להרגיש שאני טהור!

אז גיליתי שאני במעגל סגור ללא מוצא ונכנסתי לדיכאון.


שאלתי הרבה אנשים מה לעשות ולא קיבלתי תשובה,

אבל בסוף קראתי שוב ב"מסילת ישרים" ומצאתי שם את התשובה -

(תהלים נא יב): "לב טהור ברא לי אלהים, ורוח נכון חדש בקרבי"

לב טהור זה לא דבר שהאדם יכול לעשות לעצמו - זו מתנה שאדם מקבל מה', אם ה' רוצה

אז החלטתי שאני אפסיק לעבוד על נושא הטהרה, ורק אתפלל לה' שייתן לי לב טהור, ואם הוא ירצה, הוא יתן.

זה הפתרון לפרדוקס, וזה הפתרון גם לדיכאון - להבין שלא הכל תלוי בנו ולא הכל מוטל עלינו.

קיצור דרך: Tnk1/wikia/index_102