ביאור:פסח לשון חיים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

לכבוד חג הפסח

מעניין מאוד לדעתי שהמילה פסח מפורשת גם מלשון חיים:

ישעיהו פרק לא, פסוק ה

כְּצִפֳּרִים עָפוֹת--כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת, עַל-יְרוּשָׁלִָם; גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט.

רש"י

פסוח - דילוג ויש עוד לפותרו לשון חיים

והמליט - יוציא את ישראל מן הצרה ל' המלטה (אישקמוצי"ר בלע"ז)

מצודת דוד

פסוח והמליט - בבוא המלאך להכות במחנה אשור ידלג ממעל ירושלים ויהיו הם נמלטים מן המכה

גנון והציל - יגן עליהם ויצילם

כצפרים עפות - כצפרים הממהרות לעוף כן ימהר ה' להגן על ירושלים

מצודת ציון

כצפרים - כן יקרא העופות כולן

עפות - מלשון עפיפה ופריחה

פסוח - ענין דלוג וקפיצה כמו ופסח ה' על הפתח (שם יב)

והמליט - ענין הצלה והשמטה מן הצרה

והיום שמעתי פירוש הגורס פסח מלשון עצירה ושהייה דווקא.

ולכך אוסיף - ישנו דמיון בין המילה פסח והמילה פסע וכן דמיון במשמע.

ובאליהו אנו פוגשים את השורש הזה פעמיים ברציפות בהקשרים שונים:

מלכים א יח כא: "ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים אם ה' האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר"

מלכים א יח כו: "ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על המזבח אשר עשה"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-04-11.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1031_1