ביאור:על סדר היום - כמה רבנים ראשיים צריך?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


לאחרונה נדונה בכנסת הצעת חוק לבטל את הכפילות במשרת הרב הראשי, כך שיהיה רק רב ראשי אחד.

לכאורה, הכפילות במשרת הרב הראשי היא שריד מהגלות, שבה נפרד העם היהודי לקהילות שונות כגון ספרדים ואשכנזים. לאחר 65 שנים של קיבוץ גלויות, כבר אין צורך בכפילות זו ואפשר למנות רב ראשי אחד לעם אחד.

אולם, למרבה ההפתעה מתברר שגם בתנ"ך היתה כפילות בתפקיד המקביל לרב ראשי - הכהן הגדול:

  • כבר בתחילת מלכותו של דוד, היו שני כהנים גדולים, (שמואל ב ח יז): "וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב, וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר, כֹּהֲנִים".
  • גם בסוף מלכותו, (שמואל ב כ כה): "וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים".
  • וגם בימי שלמה בנו, (מלכים א ד ד): "וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים".

צדוק ואביתר מייצגים את שתי משפחות הכהונה בעם ישראל - משפחת אלעזר ומשפחת איתמר. אלעזר ואיתמר היו בני אהרן, ושניהם שימשו ככהנים עוד בחייו, (במדבר ג ד): "וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם". לאחר מות אהרן, אלעזר בנו התמנה לכהן הגדול, אולם בשלב כלשהו עברה הכהונה הגדולה לעלי שהיה מבני איתמר.

דוד המלך רצה לחלוק כבוד לשתי העדות:

  • (דברי הימים א כד ג): "וַיֶּחָלְקֵם דָּוִיד, וְצָדוֹק מִן בְּנֵי אֶלְעָזָר, וַאֲחִימֶלֶךְ מִן בְּנֵי אִיתָמָר, לִפְקֻדָּתָם בַּעֲבֹדָתָם"
  • (דברי הימים א כד ד): "וַיִּמָּצְאוּ בְּנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִן בְנֵי אִיתָמָר, וַיַּחְלְקוּם לִבְנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר, וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה"
  • (דברי הימים א כד ה): "וַיַּחְלְקוּם בְּגוֹרָלוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה כִּי הָיוּ שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְשָׂרֵי הָאֱלֹהִים מִבְּנֵי אֶלְעָזָר וּבִבְנֵי אִיתָמָר"
  • (דברי הימים א כד ו): "וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶּן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן הַלֵּוִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וַאֲחִימֶלֶךְ בֶן אֶבְיָתָר וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם בֵּית אָב אֶחָד אָחֻז לְאֶלְעָזָר וְאָחֻז אָחֻז לְאִיתָמָר"

ולכן מינה שני כהנים גדולים.

אם כך, בתקופות מסויימות מותר ואף רצוי שיהיו שני מנהיגים רוחניים הפועלים במקביל, כדי לייצג את העדות השונות.


תגובות[עריכה]

מעניין ביותר! אם כי כדאי לומר שהפירוש המסורתי לא היה יכול לסבור כך ופירש אחרת:

מצודת דוד לפסוק הראשון כאן: כהנים - רצה לומר, שרי הכהנים, צדוק היה משוח מלחמה, ואחימלך סגן. ולא חשב את אביתר לכהן גדול, כי לא הועמד עתה כי אם מאז מלך על יהודה, אבל יואב עם שהיה שר הצבא מאז, מכל מקום הועמד עתה להיות שר על כל הצבא, אף משל ישראל. או על שחזר דוד והעמיד את צדוק לכהן גדול, לזה לא חשב את אביתר, כי לא היה דבר המתקיים

-- hagai hoffer, 2013-12-09 08:17:57

יפה אראל

אוסיף ואומר...

ספר מלכים א פרק ד כתוב:

(א) וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל:

(ב) וְאֵלֶּה הַשָּׂרִים אֲשֶׁר לוֹ עֲזַרְיָהוּ בֶן צָדוֹק הַכֹּהֵן:

(ג) אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סֹפְרִים יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר:[ סופרים בתורה כעזרא הסופר ולא כאנשי רוח ההבל שאתם מכירים]

(ד) וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע עַל הַצָּבָא [ שר בטחון ורמטכ"ל באדם אחד] וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים:[רק מבית אהרן משבט הלוי ולא רע-בנים מקצות העם כאשר בבית ירבעם בן-נבט]

(ה) וַעֲזַרְיָהוּ בֶן נָתָן עַל הַנִּצָּבִים וְזָבוּד בֶּן נָתָן כֹּהֵן רֵעֶה הַמֶּלֶךְ:

(ו) וַאֲחִישָׁר עַל הַבָּיִת וַאֲדֹנִירָם בֶּן עַבְדָּא עַל הַמַּס:

(ז) וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים [ לא נדרשו ראשי ערים לכל עיר כי רק ראשי מטות מחוזות] עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל ָאֶחָד }הָאֶחָד{ לְכַלְכֵּל:

(ח) וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם:

(ט) בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן:

(י) בֶּן חֶסֶד בָּאֲרֻבּוֹת לוֹ שׂכֹה וְכָל אֶרֶץ חֵפֶר:

(יא) בֶּן אֲבִינָדָב כָּל נָפַת דֹּאר טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה:

(יב) בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכָל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם:

(יג) בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת חוֹמָה וּבְרִיחַ נְחֹשֶׁת:

(יד) אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא מַחֲנָיְמָה:

(טו) אֲחִימַעַץ בְּנַפְתָּלִי גַּם הוּא לָקַח אֶת בָּשְׂמַת בַּת שְׁלֹמֹה לְאִשָּׁה:

(טז) בַּעֲנָא בֶּן חוּשָׁי בְּאָשֵׁר וּבְעָלוֹת:

(יז) יְהוֹשָׁפָט בֶּן פָּרוּחַ בְּיִשָׂשׂכָר:

(יח) שִׁמְעִי בֶן אֵלָא בְּבִנְיָמִן:

(יט) גֶּבֶר בֶּן אֻרִי בְּאֶרֶץ גִּלְעָד אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְעֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּנְצִיב אֶחָד אֲשֶׁר בָּאָרֶץ:

(כ) יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים:

-- Daian Moshe, 2013-12-09 17:34:36

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-12-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/msr/knesset/rbnim