ביאור:עלייתם ונפילתם של המלכים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בספר מלכים יש הרבה מלכים, ועל כל אחד מהם כתוב באיזו שנה הוא עלה לשלטון וכמה זמן הוא מלך. הנתונים האלו מסוכמים בטבלאות שלפניכם (בכתיבת הטבלאות נעזרתי בטבלת-המלכים של נתנאל שלזינגר מאלון-שבות):


"מלכי יהודה"

"מלכי ישראל"

"מקורות"

"מלך"

"בגיל"

"עלה בשנת"

"המלך"

"מקורות"

"מלך"

"עלה בשנת"

"המלך"

מא יב 24-1 יד 31-21

17

41

1 לירבעם

"רחבעם"

22

1 לרחבעם

"ירבעם"

מא טו 8-1

3

18 לירבעם

"אבים"

מא טו 25

2

2 לאסא

"נדב"

מא טו 24-9

41

20 לירבעם

"אסא"

מא טו 33

24

3 לאסא

"בעשא"

מא כב 51-41

25

35

4 לאחאב

"יהושפט"

מא טז 8

2

26 לאסא

"אלה"

מב ח 24-16

8

32

5 ליורם

"יהורם"

מא טז 15

7 ימ

27 לאסא

"זמרי"

מב ח 25 - ט 29

1

22

12 ליורם

(11 ליורם)

"אחזיהו"

מא טז 21

12

31 לאסא

"עמרי"

מב יא 15-1

6

1 ליהוא

"עתליה"

מא טז 29

22

38 לאסא

"אחאב"

מב יא 1 - יב 22

40

7

7 ליהוא

"יואש"

מא כב 52

2

17 ליהושפט

"אחזיהו"

מב יד 22-1

29

25

2 ליהואש

"אמציהו"

מב ג 1

מב א 10

12

18 ליהושפט

(2 ליהורם)

"יורם"

מב טו 7-1

52

16

27 לירבעם

"עזריהו"

28

1 לעתליה

"יהוא"

מב טו 38-32

16

25

2 לפקח

"יותם"

מב יג 1

17

23 ליואש

"יהואחז"

מב טז 20-1

16

20

17 לפקח

"אחז"

מב יג 10

16

37 ליואש

"יהואש"

מב יח 1 - כ 21

29

25

3 להושע

"חזקיהו"

מב יד 23

41

15 לאמציהו

"ירבעם"

מב כא 8-1

55

12

"מנשה"

מב טו 8

6 חד

38 לעזריהו

"זכריה"

מב כא 26-19

2

22

"אמון"

מב טו 13

1 חד

39 לעזריהו

"שלום" ""

מב כב 1 - כג 30

31

8

"יאשיהו"

מב טו 17

10

39 לעזריהו

"מנחם"

מב כג 35-31

3 חד

23

"יהואחז"

מב טו 23

2

50 לעזריהו

"פקחיה"

מב כג 31 - כד 7

11

25

"יהויקים"

מב טו 27

20

52 לעזריהו

"פקח"

מב כד 16-8

3 חד

18

"יהויכין"

מב יז 1

9

12 לאחז

"הושע"

מב כד 18 - כה 21

11

21

"צדקיהו"

מב טו 30

(20 ליותם)

במבט ראשון נראה שיש כאן סתם אוסף של מספרים. אבל כשמתבוננים בהם קצת יותר רואים שהמספרים האלו לא כל-כך פשוטים – יש בהם סודות נסתרים...

קחו למשל את זמרי מלך ישראל. הוא עלה לשלטון בשנת 27 לאסא מלך יהודה, ומלך 7 ימים. אבל המלך שבא אחריו (עמרי) מלך רק בשנת 31 לאסא! לאן נעלמו 4 שנים!? -- טוב, במקרה הזה זה לא ממש 'סוד' – זה כתוב בפירוש (מל"א טז 21): " " "אז ייחלק העם ישראל לחצי, חצי העם היה אחרי תבני בן גינת להמליכו והחצי אחרי עמרי, ויחזק העם אשר אחרי עמרי את העם אשר אחרי תבני בן גינת, וימת תבני וימלוך עמרי" " ":כנראה שהמאבק הזה בין תבני לעמרי נמשך 4 שנים, ורק בשנת 31 לאסא התחיל עמרי למלוך באמת.

והנה עוד דוגמא: יורם-בן-אחאב מלך ישראל עלה לשלטון בשנת 18 ליהושפט מלך יהודה, ויהורם-בן-יהושפט מלך יהודה עלה לשלטון בשנת 5 ליורם-בן-אחאב מלך ישראל. העובדות האלו מוצגות בטבלה הבאה [הערה: בתנ"ך השנה הראשונה נקראת "שנת 1" ולא "שנת 0"]:

24

23

22

21

20

19

18

17

16

שנה ליהושפט מלך יהודה

7

6

5

4

3

2

1

שנה ליורם-בן-אחאב מלך ישראל

3

2

1

שנה ליהורם-בן-יהושפט מלך יהודה

לפי התרשים רואים שיהורם-בן-יהושפט עלה לשלטון בשנת 22 ליהושפט מלך יהודה. אבל יהושפט מלך 25 שנים! גם כאן התשובה כתובה בתנ"ך אבל באופן פחות ברור: בכותרת של יהורם-בן-יהושפט כתוב (מל"ב ח 16) " " "ובשנת 5 ליורם-בן-אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה מלך יהורם-בן-יהושפט מלך יהודה" " ". בכותרת הזאת יש תוספת מוזרה " " "ויהושפט מלך יהודה" " ". נראה לי שהתוספת הזאת באה להגיד, שכאשר יהורם-בן-יהושפט עלה לשלטון ביהודה – יהושפט עדיין היה מלך יהודה. כלומר יהורם מלך במקביל ליהושפט אביו במשך כ4 שנים. התופעה הזאת, שמלך מכניס את בנו לשלטון בחייו כדי להרגיל אותו להיות מלך, מוכרת לנו גם מעמים אחרים, ולכן בהחלט ייתכן שהיא היתה נהוגה גם בישראל.

דוגמא שלישית: נדב מלך ישראל עלה לשלטון בשנת 2 לאסא מלך יהודה, ובעשא מלך ישראל עלה לשלטון בשנת 3 לאסא. אבל נדב מלך 2 שנים! וכאן כבר אי-אפשר לפרש שבעשא עלה לשלטון בחיי נדב, כי בעשא רצח את נדב... ההסבר הטוב ביותר הוא שמספר-השנים שמלך נדב הוא מספר מעוגל – בעצם הוא לא מלך 2 שנים אלא קצת יותר משנה וחצי, והוא התחיל למלוך בתחילת שנת 2 לאסא ומלך עד סוף שנת 3 לאסא.

אני מקווה שהצלחתי לשכנע אתכם שהנושא הזה יותר מסובך ממה שהוא נראה...

הכללים [עריכה]

המפרשים ניסו לפתור את הבעיות האלו – כל אחד לפי דרכו. אבל הבעיה בפירושים האלה (לפחות באלה שאני מכיר) היא שהם לא-עקביים ולא מבוססים על כללים אחידים(1) . בפרק זה ננסה לחשב במדוייק את התאריך שבו כל מלך עלה לשלטון – לפי כללים אחידים ומוגדרים מראש. ואלו הם הכללים:

"(כלל ראשון)" נשתמש רק במידע מספר מלכים (המידע שמופיע בטבלה שלמעלה) ולא במידע מספר דבה"י או ממקורות אחרים. גם ככה זה מספיק מסובך...

"(כלל שני)" נשתמש קודם-כל במידע שמופיע בכותרת הקבועה שכתובה על כל מלך (הכותרת מהצורה "בשנת X לA מלך יהודה מלך B על ישראל Y שנה...") ורק אחר-כך במידע שמופיע מחוץ לכותרות (המידע הזה מוקף בטבלה בסוגריים).

"(כלל שלישי)" כל הנתונים שמופיעים בכותרת מתאימים זה לזה. בפרט: משך-השלטון שכתוב בכותרת מתחיל מהשנה שכתובה בכותרת (למשל, אם כתוב שאחאב עלה לשלטון בשנת 38 ליהושפט ומלך 22 שנה, אז ה22 שנה האלו מתחילות משנת 38 ליהושפט(2) ).

"(כלל רביעי)" תאריכי-העליה-לשלטון שכתובים בכותרת הם תאריכים יחסיים ולא קשורים לתאריך המוחלט. למשל: השנה שנקראה "שנת 1 ליהושפט" נמשכה מהיום שיהושפט עלה לשלטון ועד שנה לאחר מכן. אחר-כך התחילה "שנת 2 ליהושפט" וגם היא נמשכה שנה בדיוק. וכן הלאה. (ולא משנה אם יהושפט עלה לשלטון בניסן, באלול, בתשרי או באדר). ההגיון בכלל הזה הוא, שאם הכתוב לא ציין את התאריך המוחלט (חודש בשנה) שבו המלך עלה לשלטון – כנראה שהתאריך הזה לא משמעותי והתאריכים הם יחסיים.

"(כלל חמישי)" אם מספר-השנים שהמלך היה בשלטון הוא לא-שלם, אז הכתוב מעגל אותו למספר השלם הקרוב ביותר(3) .

"(כלל שישי)" באופן כללי נשתדל לא להשתמש במידע שלא נרמז בכתוב (כגון שמלך עלה לשלטון בחיי אביו וכו'), ולכן נשתמש במידת-האפשר בהסברים שמסתמכים על מספרים-מעוגלים (ע"פ הכלל הקודם).

ועכשיו ננסה להשתמש בכללים האלו כדי לבנות טבלה מדוייקת יותר של עלייתם ונפילתם

כדי לבנות את הטבלה השתמשתי בגליון אלקטרוני .

לשם נוחות נסמן כל תאריך במספר עשרוני. במספר 1.0 נסמן את היום שבו עלה רחבעם לשלטון ביהודה וירבעם לשלטון בישראל. במספר 2.0 נסמן את היום שבא בדיוק שנה אחר-כך. במספר 2.5 נסמן את היום שבא חצי שנה אחר-כך. וכו'. כך אפשר לעשות חשבונות בין תאריכים ביתר קלות (ע"י חיבור וחיסור רגילים).

ולשם נוחות נחלק את ההסבר לשני חלקים: לפני מרד יהוא ואחרי מרד יהוא.

הקטע הבא הוא די טכני ולכן צבעתי אותו באפור. אחרי הקטע האפור מופיע סיכום.

ממרד ירבעם עד מרד יהוא -- חשבונות [עריכה]

ירבעם עלה לשלטון ב 1.0.

רחבעם עלה לשלטון ב 1.0 ומלך 17 שנה. אפשר להניח שהוא מלך בדיוק 17 שנה (אין סיבה שלא), ומת ב 18.0.

אבים בנו עלה לשלטון ב 18.0 (18 לירבעם). לפי הנתון הבא (שאסא עלה בשנת 20 לירבעם) נראה שהוא מלך קצת פחות מ3 שנים – נניח 2.7 שנים. הוא מת ב 20.7.

אסא בנו עלה לשלטון ב 20.7 (זו עדיין שנת 20 לירבעם). עכשיו כדי להמשיך את החשבון צריך לחזור למלכות ישראל.

ירבעם כאמור עלה ב 1.0 ומלך 22 שנה, כלומר בין 21.5 שנה ל 22.5 שנה. כלומר הוא מת בין 22.5 ל 23.5.

נדב בנו עלה לשלטון בשנת 2 לאסא, והוא נרצח בשנת 3 לאסא, ומכיוון שהוא מלך 2 שנים (כלומר לפחות 1.5 שנים) -- חייבים להניח שנדב עלה בתחילת שנת 2 לאסא (בסביבות 21.7) ומלך עד סוף שנת 3 לאסא. לכן אין ברירה – חייבים להניח שהוא מלך במקביל לירבעם אביו. לכן לשם פשטות נניח שירבעם מלך בדיוק 22 שנה (ומת ב 23.0), ונדב עלה בתחילת שנת 2 לאסא (כלומר ב 21.7). לפי זה נדב מלך 1.3 שנים במקביל לאביו. בסה"כ הוא מלך קצת פחות מ 2 שנים – נניח 1.7 שנים, כלומר הוא נרצח ב 23.4. לפי זה נדב נרצח רק כ 5 חדשים (0.4 שנים) אחרי שאביו נפטר; ע' למטה בסיכום.

בעשא , כאמור, עלה בסוף שנת 3 לאסא (נניח ב 23.4), והוא מלך 24 שנים, כלומר בין 23.5 ל 24.5, כלומר הוא מת בין 46.9 ל 47.9.

אלה בנו עלה בשנת 26 לאסא כלומר בין 45.7 ל 46.7. ניתן לראות שבכל מקרה הוא מלך במקביל לבעשא אביו, ולכן שוב לשם פשטות נניח שבעשא מלך בדיוק 24 שנים (ומת ב 47.4), ושאֵלָה עלה לשלטון בתחילת שנת 26 לאסא (כלומר ב 45.7). לפי זה אלה מלך 1.7 שנים במקביל לאביו. מהנתון הבא (שזמרי עלה בשנת 27 לאסא) נובע שאלה מלך קצת פחות מ 2 שנים – נניח 1.8 שנים, כלומר עד 47.5. ע' למטה בסיכום.

זמרי רצח את אלה בסוף שנת 27 לאסא, (נניח ב 47.5 כמו שאמרנו למעלה). הוא מלך 7 ימים ומת ב 47.5.

עמרי עלה בשנת 31 לאסא כלומר (נניח) ב 50.7. לפי זה, בתקופה שבין 47.5 לבין 50.7 לא היה מלך בישראל – כנראה (כמו שהוסבר בתחילת הפרק) היתה באותו זמן מלחמת-אחים בין תומכי תבני-בן-גינת לבין תומכי עמרי. הוא מלך 12 שנים, ואפשר להניח בלי חשש שזה בדיוק 12, כלומר הוא מת ב 62.7.

אחאב עלה בשנת 38 לאסא כלומר בין 57.7 ל 58.7. נניח שהוא עלה ב 57.9 (זה לא-כל-כך משנה). ועכשיו נחזור ליהודה.

אסא , כאמור, עלה ב 20.7 ומלך 41 שנה, כלומר הוא מת ב 61.7 (אפשר להניח שהוא מלך בדיוק 41 שנה).

יהושפט בנו עלה ב 61.7 כלומר לקראת סוף שנת 4 לאחאב.

אחאב עלה, כאמור, ב 57.9 ומלך 22 שנה, כלומר בין 21.5 ל 22.5, כלומר הוא מת בין 79.4 ל 80.4.

אחזיה-בן-אחאב עלה בשנת 17 ליהושפט, כלומר בין 77.7 ל 78.7. לפי הנתון הבא נראה שהוא מלך קצת פחות מ 2 שנים, וגם חייבים להניח שהוא התחיל למלוך בתחילת שנת 17 ליהושפט (כמו שאמרנו לגבי נדב). אבל מהסיפור שמתאר את מחלתו במל"ב א נראה שהוא מת אחרי אחאב. לכן הגיוני להניח שאחאב מת ב 79.5, ואחזיה עלה ב 77.9 ומלך 1.7 שנים, ומת ב 79.6. לפי זה רוב הזמן שאחזיה היה בשלטון (1.6 שנים) היה במקביל לאחאב. ע' למטה בסיכום.

יורם-בן-אחאב עלה ב 79.6 שהוא סוף שנת 18 ליהושפט. הוא מלך 12 שנים, כלומר הוא מת בין 91.1 ל 92.1.

יהושפט עלה, כאמור, ב 61.7 ומלך 25 שנה, כלומר עד 86.7.

יהורם-בן-יהושפט עלה בשנת 5 ליורם-בן-אחאב, כלומר בין 83.6 ל 84.6. בכל מקרה הוא מלך כמה שנים במקביל ליהושפט כמו שהסברנו בדוגמא השניה בתחילת הפרק. מהנתון הבא נראה שהוא מלך קצת פחות מ8 שנים, ושהוא עלה בתחילת שנת 5 (נניח ב 83.6) ומלך עד סוף שנת 12 (נניח שהוא מלך 7.7 שנים כלומר עד 91.3)

אחזיהו-בן-יהורם עלה ב 91.3 שהיא סוף שנת 12 ליורם-בן-אחאב, ומלך שנה אחת, כלומר מת בין 91.8 ל 92.8.

לפי החשבונות שעשינו למעלה אפשר להניח שמרד יהוא היה ב 92.0, כלומר 91 שנים בדיוק אחרי מרד ירבעם (כלומר יורם-בן-אחאב מלך 12.4 שנים ואחזיהו-בן-יהורם-בן-יהושפט מלך 0.7 שנים). אפילו אם זה לא בדיוק כך זה לא-כל-כך משנה להמשך – כי מרד יהוא היה בשתי הממלכות בו-זמנית, ולכן ממרד יהוא והלאה אפשר להתחיל את החשבון מחדש.

ממרד ירבעם עד מרד יהוא -- סיכום [עריכה]

ניתן לראות בטבלה (בסוף הקובץ), שה"בלגן" הכי גדול בתאריכים היה במלכות ישראל, וזה גם מתאים למה שמסופר בתנ"ך – כל-הזמן היו שם רציחות והמצב היה מאד לא-יציב. כל מלך חזק ניסה להבטיח את המשך השושלת שלו בכך שמינה את בנו לשלוט עוד בחייו (ירבעם מינה את נדב, בעשא מינה את אלה, עמרי מינה את אחאב ואחאב מינה את אחזיה). בדרך-כלל זה לא עזר להם, כי המלכים שמלכו בחיי אביהם לא האריכו ימים ומתו זמן קצר אחרי מות אביהם:

  • נדב מלך כ 1.3 שנים בחיי ירבעם אביו (מ 21.7 עד 23.0) ונרצח לאחר כ 5 חדשים (ב 23.4).
  • אלה מלך כ 1.7 שנים בחיי בעשא אביו (מ 45.7 עד 47.4) ונרצח לאחר כחודש (ב 47.5). יש בזה הגיון: כשיש מלך חזק -- המתנגדים שלו פוחדים 'להרים ראש', אבל ברגע שהוא נפטר – אם הבן שלו לא מספיק חזק -- ההתנגדות לשלטון פורצת והבן שלו נרצח תוך זמן קצר.
  • אחזיה מלך כ 1.6 שנים בחיי אחאב אביו (מ 77.9 עד 79.5) ומת לאחר כחודש (ב 79.6). בעצם הדבר היחיד שאחזיה הספיק לעשות בשלטון אחרי שאביו נהרג זה ליפול " "בעד השבכה בעלייתו אשר בשומרון" " ולמות... יש לזה גם רמז קל בכתובים: כתוב במל"ב א 1 " " "ויפשע מואב בישראל אחרי מות אחאב" " " והיה אפשר לצפות שאחזיה-בן-אחאב יעשה משהו כדי לדכא את המרד המואבי (כמו שעשה אח"כ יהורם-בן-אחאב במל"ב ג), אבל אחזיה לא עשה שום-דבר, ועכשיו אפשר להבין למה.

ביהודה היה רק מקרה אחד של מלך שמינה את בנו בחייו – יהושפט מינה את יהורם בנו (כמו שהוסבר בדוגמא השניה בתחילת הפרק). כנראה שהוא למד את המנהג הזה ממלכי ישראל (בימי יהושפט היה שלום בין יהודה ובין ישראל והיתה גם השפעה תרבותית בין המדינות כידוע).

לסיום נתייחס לשני נתונים נוספים שמופיעים מחוץ לכותרות:

  • במל"ב א 17, בסוף הסיפור על מותו של אחזיה-בן-אחאב, כתוב " " "וימת כדבר ה' אשר דיבר אליהו, וימלוך יהורם" " (יורם-בן-אחאב) " "תחתיו, בשנת 2 ליהורם-בן-יהושפט מלך יהודה, כי לא היה לו בן" " ". שנת 2 ליהורם-בן-יהושפט היא, לפי חשבוננו, בין 84.6 ל 85.6. זה בכלל לא מתאים לנתונים הקודמים (שיורם-בן-אחאב עלה ב 79.6). זה גם בכלל לא מתאים לסיפור במל"ב ג, שבו יהורם-בן-אחאב ויהושפט-מלך- יהודה יוצאים ביחד למלחמה נגד מואב, ויהורם-בן-יהושפט לא נזכר בכלל.(4) לכן נראה לי שהתאריך " " "בשנת 2 ליהורם-בן-יהושפט מלך יהודה" " " הוא לא התאריך של מה שלפניו (" " "וימלוך יהורם תחתיו" " ") אלא של מה שאחריו " " "כי לא היה לו בן" " ". כלומר: כנראה שלאחזיה-בן-אחאב היה בן קטן והוא לא היה ראוי עדיין למלוכה, ולכן אחרי שאחזיה-בן-אחאב מת – אחיו יהורם-בן-אחאב עלה לשלטון במקומו באופן זמני, עד שהבן הקטן יגדל. אבל " "בשנת 2 ליהורם-בן-יהושפט מלך יהודה" " (כלומר בערך ב 84.6) נפטר הבן הקטן הזה, ואז הסידור הזמני הפך לקבוע, ויהורם-בן-אחאב הפך למלך בפועל. לפי זה משמעות המילה " " "כי" " " בפסוק היא "כאשר", וכך צריך לקרוא את הפסוק: " " "וימלוך יהורם תחתיו, בשנת 2 ליהורם-בן-יהושפט מלך יהודה כי" " (כאשר בנו נפטר ולכן) " "לא היה לו בן" " ".¬]
  • במל"ב ט 29, פסוק אחד אחרי שאחזיהו-בן-יהורם מלך יהודה כבר נרצח (ע"י יהוא) ונקבר, כתוב " " "ובשנת 11 שנה ליורם-בן-אחאב מלך אחזיה על יהודה" " ". הפסוק הזה סותר את מה שכתוב בכותרת (שהוא עלה בשנת 12 ליורם-בן-אחאב – מל"ב ח 26), וחוץ מזה בכלל לא ברור מה הפסוק הזה עושה כאן – מה פתאום נזכרים עכשיו להגיד לנו מתי הוא מלך!? אין אף מלך שתאריך-עלייתו-לשלטון נזכר אחרי מותו!(5) לכן נראה לי שהפסוק הזה קשור לפסוק שלפניו (מל"ב ט 28): " " "וירכיבו אותו עבדיו ירושלימה ויקברו אותו בקבורתו עם אבותיו בעיר דוד, ובשנת 11 שנה ליורם-בן-אחאב מלך אחזיה על יהודה" " " כלומר: הפסוק הזה (" " "ובשנת 11 שנה ליורם-בן-אחאב מלך אחזיה על יהודה" " ") הוא פסוק שנכתב על קברו של אחזיה. ניתן לראות בטבלה שאחזיה מלך פחות משנה, והוא היחיד ממלכי-יהודה עד תקופתו שמלך כל-כך מעט, ועבדיו שקברו אותו חשבו שזה מאד לא מכובד עבורו שכולם יראו שהוא מלך פחות משנה, ולכן הם 'שכתבו את ההסטוריה' וכתבו על הקבר שהוא עלה שנה אחת לפני התאריך האמיתי.]
  • ממרד יהוא עד גלות שומרון -- חשבונות

עד עכשיו בטח כבר הצלחתם להבין איך עושים את החשבון בעזרת הכללים, ולכן בסעיף הזה התיאור יהיה פחות מפורט.

יהוא עלה לשלטון ב 92.0.

עתליה עלתה לשלטון ב 92.0 ומלכה 6 שנים, ונרצחה בשנת 98.0.

יואש-בן-אחזיהו עלה ב 98.0 שהיא תחילת שנת 7 ליהוא.

יהוא , כאמור, עלה ב 92.0 ומלך 28 שנה, עד 120.0.

יהואחז-בן-יהוא עלה ב 120.0, שהיא תחילת שנת 23 ליואש-בן-אחזיה. הוא מלך 17 שנה, עד 137.0.

יהואש-בן-יהואחז עלה בשנת 37 ליואש-בן-אחזיהו, כלומר בין 134.0 ל 135.0, כלומר הוא בוודאי מלך במקביל לאביו. לכן נניח שהוא עלה ב 134.0 (תחילת שנת 37 ליואש-בן-אחזיהו) ומלך 3 שנים במקביל לאביו. ע' למטה בסיכום.

יואש-בן-אחזיהו עלה, כאמור, ב 98.0 ומלך 40 שנה, כלומר הוא מת בין 137.5 ל 138.5.

אמציהו-בן-יואש עלה בשנת 2 ליהואש-בן-יהואחז, כלומר בין 135.0 ל 136.0. לכן הוא בוודאי מלך במקביל לאביו. ולכן לשם פשטות נניח שיואש מלך בדיוק 40 שנה ומת ב 138.0, ושאמציהו עלה ב 135.0 כלומר מלך 3 שנים במקביל לאביו.

יהואש-בן-יהואחז עלה, כאמור, ב 134.0 ומלך 16 שנה, כלומר הוא מת בין 149.5 ל 150.5.

ירבעם-בן-יואש (ירבעם השני) עלה בשנת 15 לאמציהו, כלומר בין 149.0 ל 150.0. לשם פשטות אפשר להניח שהוא לא מלך במקביל לאביו, אם נניח שאביו מת (למשל) ב 149.7 וירבעם עלה מיד אחריו.

אמציהו-בן-יואש עלה, כאמור, ב 135.0 ומלך 29 שנה, כלומר הוא מת בין 163.5 ל 164.5. כתוב במל"ב יד 17 " " "ויחי אמציהו-בן-יואש מלך יהודה אחרי מות יהואש-בן-יהואחז מלך ישראל 15 שנה" " ", ולפי זה נראה שהוא מלך קצת יותר מ 29 שנה, נניח 29.4 שנה, והוא מת ב 164.4 (שזה 14.7 שנה אחרי מות יהואש-בן-יהואחז).

עזריהו בנו עלה בשנת 27 לירבעם-בן-יהואש, כלומר ב 175.7. לפי זה נראה שבמשך 11.3 שנה לא היה מלך ביהודה. ע' למטה בסיכום.

ירבעם-בן-יואש עלה, כאמור, ב 149.7, ומלך 41 שנה, כלומר עד 190.7.

זכריה-בן-ירבעם עלה בשנת 38 לעזריהו, כלומר בין 212.7 ל 213.7. בכל מקרה נראה שבמשך כ 23 שנה לא היה מלך בישראל. ע' למטה בסיכום. זכריה מלך 6 חדשים ונרצח, כלומר הוא מת בין 213.2 ל 214.2.

שלום-בן-יבש רצח את זכריה בשנת 39 לעזריהו כלומר אחרי 213.7. אבל לפי הנתון הקודם זה היה לפני 214.2. הוא מלך חודש אחד ואז נרצח, כלומר הוא מת בין 213.8 ל 214.3.

מנחם-בן-גדי רצח את שלום בשנת 39 לעזריהו ומלך 10 שנים, ופקחיה בנו עלה בשנת 50 לעזריהו, ולכן חייבים להניח שמנחם מלך קצת יותר מ10 שנים (אבל פחות מ 10.5 שנים – ע' ב "כלל החמישי" למעלה), והוא עלה בסוף שנת 39 לעזריהו ומלך עד תחילת שנת 50 לעזריהו. שנת 50 לעזריהו מתחילה ב 224.7, ומנחם עלה פחות מ 10.5 שנים קודם, כלומר אחרי 214.2. אבל לפי הנתון הקודם זה היה לפני 214.3. מכל הנתונים האלו נובע שזכריה עלה ב 213.65 (סוף שנת 38 לעזריהו), שלום עלה 0.5 שנים אח"כ כלומר ב 214.15 (קצת לפני אמצע שנת 39 לעזריהו), מנחם עלה 0.1 שנים אח"כ כלומר ב 214.25 (קצת אחרי אמצע שנת 39 לעזריהו), ו:

פקחיה-בן-מנחם עלה 10.45 שנים אחרי אביו, כלומר ב 224.7 (תחילת שנת 50 לעזריהו). פקחיה מלך 2 שנים ואז נרצח, כלומר הוא מת ב 226.7.

פקח-בן-רמליהו רצח את פקחיה ב 226.7, שהיא תחילת שנת 52 לעזריהו. הוא מלך 20 שנה, עד 246.7.

עזריהו עלה, כאמור, ב 175.7. הוא מלך 52 שנה, כלומר עד 227.7.

יותם בנו עלה בשנת 2 לפקח, וזה בדיוק מתאים לשנת מות המלך עזריהו (227.7), כלומר כנראה שהוא עלה מיד אחרי אביו. לפי הנתון הבא נראה שיותם מלך קצת פחות מ 16 שנים, נניח 15.7 שנים, כלומר הוא מת ב 243.4.

אחז בנו עלה ב 243.4, שהיא שנת 17 לפקח.

פקח-בן-רמליהו עלה, כאמור, ב 226.7. הוא מלך 20 שנה, כלומר עד 246.7, ואז נרצח ע"י הושע-בן-אלה. זה מתאים לנתון הנוסף שכתוב במל"ב טו 30 – שהושע-בן-אלה רצח את פקח בשנת 20 ליותם מלך יהודה. ע' למטה בסיכום.

הושע-בן-אלה עלה בשנת 12 לאחז, שהיא שנת 254.4. מכאן נראה שבמשך 7.7 שנים לא היה מלך בישראל (ע' למטה בסיכום).

אחז עלה, כאמור, ב 243.4. הוא מלך 16 שנה, כלומר הוא מת בין 258.9 ל 259.9. מהנתון הבא נראה שבכל-מקרה חזקיהו מלך במקביל לאביו, ולכן לשם פשטות נניח שאחז מלך בדיוק 16 שנים ומת ב 259.4.

חזקיהו בנו עלה בשנת 3 להושע, כלומר בין 256.4 ל 257.4. בפסוק שמדבר על גלות שומרון, במל"ב יח 10, כתוב " " "וילכדוה... בשנת 6 לחזקיה היא שנת 9 להושע-מלך ישראל..." " " לפי זה לא ייתכן שחזקיהו עלה בתחילת שנת 3 להושע (כי אחרת שנת 6 לחזקיהו היתה שנת 8 להושע!). ניתן להניח שחזקיהו עלה בסוף שנת 3 להושע – ב 257.1 (עוד מעט נראה שזו הנחה הגיונית).

הושע-בן-אלה עלה, כאמור, ב 254.4. הוא מלך קצת פחות מ 9 שנים, כי בשנה התשיעית למלכותו נלכדה שומרון (ע"פ הפסוק שהובא למעלה). כדי שהמספרים יצאו עגולים נניח שהוא מלך 8.6 שנים, כלומר שומרון נלכדה ב 263.0. ואכן, לפי מה שהנחנו למעלה (שחזקיהועלה ב 257.1) יוצא ששומרון נלכדה בסוף שנת 6 לחזקיהו.

מ 263.0 והלאה כבר אי-אפשר להמשיך את החשבונות כי מלכות ישראל כבר לא קיימת.

ממרד יהוא עד גלות שומרון -- סיכום [עריכה]

  • רואים בטבלה שיהואש-בן-יהואחז מלך ישראל עלה לשלטון 3 שנים לפני שאביו נפטר (הוא עלה ב 134.0 ואביו נפטר ב 137.0). אפשר להסביר את זה(6) אם ניזכר בתקופה של יהואחז-מלך-ישראל (ע' מל"ב יג 9-1). התקופה הזאת היתה אחת התקופות הקשות בהסטוריה של ישראל. ה' נתן את ישראל בידי מלך ארם, והוא לחץ אותם בחזקה. הוא חיסל כמעט לגמרי את הצבא של יהואחז: " " "כי לא השאיר ליהואחז עם כי אם 50 פרשים ו10 רכב ו10000 רגלי, כי אבדם מלך ארם" " "" " הוא רמס, שבר וריסק את ישראל: " " "וישימם כעפר לדוש" " ". לאחר 14 שנים קשות כאלה, יהואחז הרגיש שהוא לא יכול יותר למלוך, והוא פרש מההנהגה, למרות שנותרו לו עוד 3 שנים לחיות. אבל לפני שפרש הוא עוד זכר להתפלל אל ה': " " "ויחל יהואחז את פני ה', וישמע אליו ה'... ויתן ה' לישראל מושיע" " ". מי היה המושיע הזה? זה בוודאי לא היה יהואחז עצמו, כי יהואחז כבר היה שבור ורצוץ. זה היה הבן שלו – יהואש-בן-יהואחז – שעלה לשלטון בפועל עוד בימי אביו ותוך 3 שנים הצליח להושיע את ישראל (מל"ב יג 25): " " "וישב יהואש-בן-יהואחז ויקח את הערים מיד בן-הדד... 3 פעמים" " (7) " "הכהו יואש וישב את ערי ישראל" " ".(8)
  • רואים בטבלה שגם אמציהו-בן-יואש מלך יהודה עלה לשלטון 3 שנים לפני שאביו נפטר, ולזה עדיין לא מצאתי הסבר.
  • עוד רואים בטבלה שבמשך יותר מ 11 שנים (ממות אמציהו ב 164.3 עד עליית עזריהו ב 175.7) לא היה מלך ביהודה. אפשר להסביר את זה ע"פ מה שמסופר במל"ב יד 16-8: יהואש-בן-יהואחז מלך ישראל הביס את אמציהו-בן-יואש מלך יהודה, " " "ואת אמציהו מלך יהודה, בן יהואש בן אחזיהו, תפש יהואש מלך ישראל בבית-שמש, ויבוא ירושלים, ויפרוץ בחומת ירושלים..." " " נראה שבמלחמה הזאת השתלט מלך ישראל על יהודה וסיפח אותה לישראל, והסיפוח הזה נמשך גם בימי ירבעם-בן-יואש מלך ישראל(9) . רק כ 11 שנים אחרי מות אמציהו הצליח עזריהו בנו להשתחרר משעבוד מלך ישראל ועלה לשלטון ביהודה (המלחמה הזאת היתה לפחות 15 שנים לפני מותו של אמציהו – ע' מל"ב יד 17. ולכן יהודה היתה מסופחת לישראל בסה"כ לפחות 26 שנה!)
  • עוד רואים בטבלה שבמשך יותר מ 23 שנה (ממות ירבעם ב 190.7 עד עליית זכריה ב ריג.65) לא היה מלך בישראל. כאן אפשר להסביר באותו אופן רק הפוך: ייתכן שלאחר מותו של ירבעם רצה עזריהו לנקום בישראל על כל השנים שהם משלו ביהודה, ולכן סיפח את ישראל ליהודה למשך 23 שנה, ורק ב 213.65 הצליח זכריה-בן-ירבעם להשתחרר ולעלות לשלטון.
  • רואים בטבלה שגם אחר-כך, במשך יותר מ 7 שנים (ממות פקח ב 246.7 עד עליית הושע 254.4), לא היה מלך בישראל. את זה אפשר להסביר לפי מה שכתוב במל"ב טו 29: " " "בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור וייקח את... ויגלם אשורה..." " ". ייתכן שבאותו זמן השתלט מלך-אשור על ישראל. ולמרות שהושע-בן-אלה מרד בפקח-בן-רמליהו כבר ב 246.7 (שנת 20 ליותם – כמו שכתוב במל"ב טו 30 " " "ויקשור קשר הושע-בן-אלה על פקח-בן-רמליהו... בשנת 20 ליותם-בן-עוזיה" " ") הוא היה כפוף למלך אשור במשך 7.7 שנים, ורק אז הצליח למרוד בו ולעלות לשלטון בפועל[10]] .
  • דרך אגב – הנתון שכתוב בפסוק " " "בשנת 20 ליותם בן עוזיה" " " הוא מוזר גם בלי קשר לפסוקים אחרים, כי יותם מלך רק 16 שנה! המפרשים פרשו שבעצם היה צריך לכתוב "שנת 4 לאחז", אבל מכיוון שאחז היה רשע -- העדיפו לכתוב את התאריך ביחס ליותם (אבל זה לא מסביר למה במל"ב יז 1 כתוב " " "בשנת 12 לאחז" " ").

(1) הנה שתי דוגמאות מפירוש מצודת-דוד (במחילה מכבודו):

  • בפירושים על מלכי-ישראל שמלכו בזמן אסא מלך יהודה (נדב, בעשא וכו') הוא מפרש, שמספר השנים שמלך כל מלך כולל את השנה הראשונה ואת השנה האחרונה למרות שהן לא שלמות, למשל: נדב מלך קצת בשנת 2 לאסא וקצת בשנת 3 לאסא ולכן נאמר שהוא מלך שנתיים, וכו'. אבל לפי ההסבר הזה – הרי גם מנחם מלך ישראל מלך משנת 39 לעזריה עד שנת 50 לעזריה, ולכן היה צריך לכתוב שהוא מלך 12 שנים!
  • בפירוש על אחזיה-בן-אחאב מלך ישראל (מל"א כב 52) הוא מפרש, שהתאריך שבו הוא עלה לשלטון (17 ליהושפט) זה בעצם 18 ליהושפט – הכוונה היא "אחרי שעברו 17 שנה של מלכות יהושפט" (הוא מפרש כך כדי להסביר איך זה שאחאב מלך 22 שנה). אבל לפי ההסבר הזה יוצא שאבים מלך יהודה עלה לשלטון בעצם בשנת 19 לירבעם ("אחרי שעברו 18 שנה של מלכות ירבעם") ואז רחבעם מלך יותר מ17 שנה!
בסיכום של פירוש דעת-מקרא לספר מלכים הם טוענים בפירוש שהמקרא השתמש בשיטות-ספירה שונות ושאין כללים אחידים, וייתכן שהם צודקים, אבל לענ"ד צריך בכל-זאת לנסות למצוא אחידות אם אפשר.

(2) בהתחלה חשבתי אחרת – חשבתי שהתאריך (38 ליהושפט) מציין את הזמן שאחאב עלה לשלטון בפועל (אחרי מות אביו), והזמן (22 שנה) מציין את הזמן הכולל (שמתחיל עוד לפני מות אביו אם הוא מלך במקביל לאביו). אבל זה לא מסתדר כי בכמה מקומות רואים שתאריך-העליה-לשלטון מתחיל עוד לפני שהאב מת.

(3) פעם חשבתי שהמספר מעוגל תמיד למעלה, אבל אז גיליתי שתי ראיות שזה לא נכון:

  • אצל המלכים שמלכו חצי שנה או פחות (זמרי, זכריה, שלום, יהואחז ויהויכין) נכתב משך-שלטונם המדוייק, ולא "שנה אחת".
  • מנחם עלה לשלטון בישראל בשנת 39 לעזריהו מלך יהודה ומלך עד שנת 50 לו, ואפילו אם הוא התחיל למלוך בסוף שנת 39 ומלך עד תחילת שנת 50 – זה יוצא יותר מ10, ואם היו מעגלים למעלה היה צריך לכתוב שהוא מלך 11 שנה ולא 10!

(4) רש"י פירש ששנת 2 ליהורם-בן-יהושפט היא בעצם שנת 18 ליהושפט, כי בשנת 17 ליהושפט היה הקרב ברמות-גלעד שבו יהושפט כמעט נהרג (ע' מל"א כב 32), ומכיוון שהוא היה ראוי ליהרג – הכתוב מתייחס אליו כאילו שנהרג ממש ומתחיל כבר למנות את השנים לבנו. אבל זה מאד לא ברור לי – למה דווקא כאן הכתוב מונה ליהורם-בן-יהושפט ובשאר המקומות הוא מונה ליהושפט?

¬] אם מישהו מוצא פירוש יותר טוב אז שישלח לי בהקדם.

(5) ב'דעת מקרא' פירשו ע"פ דעתם, שיש כאן שיטות-ספירה שונות. וכך פירשו רוב המפרשים. אבל הם לא הסבירו למה הפסוק הזה 'תקוע' דווקא כאן. המלבי"ם פירש שאחזיה מלך שנה אחת בחיי אביו (כי אביו היה חולה – ע' דה"ב כא 17), ולכן רוב בני-יהודה לא אהבו אותו, וזה מסביר למה הם לא באו להציל אותו מידי יהוא. ולא הצלחתי להבין מה הקשר בין תאריך העליה לשלטון לבין האהבה של בני-יהודה.

]

(6) ע"פ המלבי"ם (הקטע הזה הופיע כבר באחד הגליונות הקודמים של "פירושים וסימנים").

(7) כידוע, המלכים היו נלחמים רק פעם בשנה (ע' מל"א כ 26, שמ"ב יא1), ולכן כתבתי שזה לקח לו 3 שנים.

(8) הרעיון הזה יכול להסביר עוד עניין: במל"ב יג 22, לאחר כמה קטעים שמדברים על ימי יואש-מלך-ישראל, פתאום חוזרים לדבר על יהואחז: " " "וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז" " "! האם יהואחז קם לתחיה!? -- לפי ההנחה שיואש עלה לשלטון עוד בימי אביו יהואחז הכל ברור, כי הפסוק הזה מדבר על התקופה של 3 שנים שבה שניהם היו בשלטון. לכן הפסוק שכתוב אח"כ: " " "ויחן ה' אותם וירחמם..." " " שייך גם לימי יהואחז וגם לימי יואש.

(9) כנראה שהיתה אז מלכות מאוחדת שנקראה "יהודה בישראל", וזה מסביר את הפסוק המוזר (מל"ב יד 28) " " "ויתר דברי ירבעם" " "" " "ואשר השיב את דמשק ואת חמת ל יהודה בישראל ..." " "

[10]] ע' פירוש רש"י למל"ב יז 1.

תגובות[עריכה]

מאת: מוטי אהרוני

עוד תמיהה שעולה מן החישובים:

אחז עלה לכיסא המלוכה בהיותו בן 20 ומלך 16 שנים.

לאחר אותן 16 שנה היה אחז בן 36 ואז ירש אותו חזקיה בהיותו בן 25. מכאן שאחז הוליד את חזקיה בנו בהיותו בן 11 שנה.

מאת: אראל
להסברים ראו במאמר עלייתם ונפילתם של המלכים .
שנת 1 בטבלה היא שנת הפילוג בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה, שהיא שנת 41 למלכות שלמה, שהיא שנת 517 ליציאת מצרים, ראו (מלכים א ו א): "ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית לה'"
הטבלה בפורמט אקסל נמצאת כאן.
<style type="text/css">
</style>
<colgroup>
<col width="68" />
<colgroup>
<col width="68" />
<colgroup>
<col width="68" />
<colgroup>
<col width="68" />
<colgroup>
<col width="68" />
<colgroup>
<col width="68" />
<colgroup>
<col width="68" />
<colgroup>
<col width="68" />
<colgroup>
<col width="68" />
<colgroup>
<col width="68" />
<colgroup>
<col width="68" />
<colgroup>
<col width="68" />
<colgroup>
<col width="68" />

המלך

עלה בשנת

שהיא שנת

ל

מלך בסה"כ

מת בשנת

המלך

עלה בשנת

שהיא שנת

ל

מלך בסה"כ

מת בשנת

ירבעם

1

22

23

רחבעם

1

17

18

נדב

21.7

2

אסא

1.7

23.4

אבים

18

18

ירבעם

2.7

20.7

בעשא

23.4

3.7

אסא

23.7

47.1

אסא

20.7

20.7

ירבעם

41

61.7

אלה

45.7

26

אסא

1.7

47.4

יהושפט

61.7

4.8

אחאב

25

86.7

זמרי

47.4

27.7

אסא

0

47.4

יהורם

83.7

5.1

יורם

7.7

91.4

עמרי

50.7

31

אסא

12

62.7

אחזיהו

91.4

12.8

יורם

0.6

92

אחאב

57.9

38.2

אסא

21.6

79.5

עתליה

92

6

98

אחזיה

77.9

17.2

יהושפט

1.7

79.6

יואש

98

7

יהוא

40

138

יורם

79.6

18.9

יהושפט

12.4

92

אמציהו

135

2

יהואש

29

164

יהוא

92

28

120

עזריהו

175.7

27

ירבעםהשני

52

227.7

יהואחז

120

23

יואש

17

137

יותם

227.7

2

פקח

15.7

243.4

יהואש

134

37

יואש

15.7

149.7

אחז

243.4

17.7

פקח

16

259.4

ירבעםהשני

149.7

15.7

אמציהו

41

190.7

חזקיהו

257.1

3.7

הושע

29

286.1

זכריה

213.65

38.95

עזריהו

0.5

214.15

מנשה

284.1

55

339.1

שלום

214.15

39.45

עזריהו

0.1

214.25

אמון

337.5

2

339.5

מנחם

214.25

39.55

עזריהו

10.45

224.7

יאשיהו

339.5

31

370.5

פקחיה

224.7

50

עזריהו

2

226.7

יואחז

370.5

0.3

370.8

פקח

226.7

52

עזריהו

20

246.7

יהויקים

370.8

11

381.8

הושע

254.4

12

אחז

8.6

263

יהויכין

381.8

0.3

382.1

263

6.9

חזקיהו

צדקיהו

382.1

11

393.1

מידע נוסף:
  • שנת 1 לנבוכדנאצר מלך בבל היא שנת 4 ליהויקים ירמיהו כה א, כלומר נבוכדנאצר עלה בשנת 373.8. בבל חרבה, לפי החשבון, בדיוק 70 שנה לאחר מכן - בשנת 443.8. כורש מלך פרס עלה מייד לאחר מכן, בשנת 444.8.
  • שנת 1 לדריוש מלך פרס היא בדיוק 70 שנה לאחר חורבן ירושלים דניאל ט ב, כלומר דריוש עלה בשנת 463.1. בשנה לאחר מכן, 464.1, התחילו זרובבל ויהושע לבנות את בית המקדש חגי א יד.

ציר הסטורי[עריכה]

<style type="text/css">

table.timeline td {border-top:none; border-bottom:none; border-left:none; border-right:none}table.timeline td td {border-top:none; border-bottom:1pt dashed; border-left:none; border-right:none}table.timeline td td.killed {border-bottom: 2pt solid}table.timeline td.small {font-size:xx-small}table.timeline td.header {font-weight:bold; font-size:larger; text-align:center; border-bottom: 2pt solid}</style>

שנה לפילוג

1-10

11-20

21-30

31-40

41-50

51-60

61-70

71-80

81-90

91-100

101-110

111-120

121-130

131-140

141-150

151-160

161-170

171-180

181-190

191-200

201-210

211-220

221-230

231-240

241-250

251-260

261-270

271-280

281-290

291-300

301-310

311-320

321-330

331-340

341-350

351-360

361-370

371-380

381-390

391-400

מלכות שומרון

ירבעם

ירבעם, נדב

בעשא

בעשא, אלה

זמרי, תבני, עמרי

עמרי

אחאב

אחאב, אחזיה

יורם

יהוא

יהואחז

יהואחז, יהואש

יהואש

ירבעם

איחוד עם יהודה?

זכריה

שלום

מנחם

פקחיה

פקח

כיבוש אשורי?

הושע בן אלה

גלות אשור

מלכות יהודה

רחבעם

אבים

אסא

יהושפט

יהושפט, יהורם

אחזיהו

עתליה

יואש

יואש, אמציה

אמציה

כיבוש שומרוני?

עזריהו

יותם

אחז

אחז, חזקיהו

חזקיהו

מנשה

אמון

יאשיהו

יואחז

יויקים

יויכין

צדקיהו

גלות בבל

מאת:

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 7 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-07-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/jnot_hmlkim