ביאור:עירום

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

עירום בתנך[עריכה]

מהי התלבושת הרצויה על-פי התנ"ך?

מקורות בעד ונגד[עריכה]

יש מקורות שבהם נראה שעירום הוא דבר רע ולבוש הוא דבר טוב וחשוב בעיני ה':

  • שמות כ כב: "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי; אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְך עָלָיו": אסור להיות עירום סמוך למזבח ה'.
  • שמות כח מב: "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד, לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה; מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ": כהני ה' צריכים לכסות את ערוותם.
  • דברים כג טו: "...וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ; וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר...": כשנמצאים במחנה המלחמה, שארון ה' נמצא בו, יש להיזהר מדברי ערווה.
  • ישעיהו ו ב: "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד: בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף": המלאכים, העומדים לפני ה', מכסים את עצמם בכנפיהם.
  • יחזקאל ט ב: "וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים"; דניאל י ה: "וָאֶשָּׂא אֶת עֵינַי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים; וּמָתְנָיו חֲגֻרִים בְּכֶתֶם אוּפָז" המלאך הראשי בחזון יחזקאל ובחזון דניאל לבוש בגדי-בד.

אך יש מקורות שמהם נראה שעירום הוא דבר טוב, ודווקא ריבוי בגדים הוא דבר רע:

  • בראשית ב כה-ג11: ה' ברא את האדם ואשתו עירומים, ורק לאחר שחטאו הם החליטו להתלבש, וה' הוכיח את האדם על כך: "מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה?!".
  • שמואל א יט כד: שאול המלך בא לפני שמואל הנביא: "וַיִּפְשַׁט גַּם-הוּא בְּגָדָיו וַיִּתְנַבֵּא גַם-הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל-הַיּוֹם הַהוּא וְכָל-הַלָּיְלָה, עַל-כֵּן יֹאמְרוּ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם"
  • ישעיהו ג טז-כד: בנבואת-פורענות, מוכיח הנביא את בנות ציון על ריבוי בגדיהן: "וַיֹּאמֶר ה', יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן, וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם; הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה, וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה. וְשִׂפַּח ד' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן; וה', פָּתְהֵן יְעָרֶה. בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר ד', אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים--וְהַשַּׂהֲרֹנִים. הַנְּטִפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת, וְהָרְעָלוֹת. הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים, וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים. הַטַּבָּעוֹת, וְנִזְמֵי הָאָף. הַמַּחֲלָצוֹת, וְהַמַּעֲטָפוֹת, וְהַמִּטְפָּחוֹת, וְהָחֲרִיטִים. וְהַגִּלְיֹנִים, וְהַסְּדִינִים, וְהַצְּנִיפוֹת, וְהָרְדִידִים. וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה, וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה, וְתַחַת פְּתִיגִיל, מַחֲגֹרֶת שָׂק: כִּי-תַחַת, יֹפִי". מעניין, שבקטע זה נזכרים כמה בגדים שבימינו מהווים סמל לצניעות - שביסים, רעלות ומטפחות!
  • ישעיהו לב ט: ישעיהו קורא לנשים להתפשט לאות אבל: "נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת - קֹמְנָה, שְׁמַעְנָה קוֹלִי! בָּנוֹת בֹּטְחוֹת - הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי! יָמִים עַל-שָׁנָה תִּרְגַּזְנָה, בֹּטְחוֹת; כִּי כָּלָה בָצִיר, אֹסֶף בְּלִי יָבוֹא. חִרְדוּ, שַׁאֲנַנּוֹת! רְגָזָה, בֹּטְחוֹת! פְּשֹׁטָה וְעֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל-חֲלָצָיִם! עַל-שָׁדַיִם סֹפְדִים; עַל-שְׂדֵי-חֶמֶד, עַל-גֶּפֶן פֹּרִיָּה" -
  • ישעיהו כ ג: לא רק "נאה דרש" אלא גם "נאה קיים": "וַיֹּאמֶר ה': כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף--שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת, עַל-מִצְרַיִם וְעַל-כּוּשׁ. כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת-גָּלוּת כּוּשׁ, נְעָרִים וּזְקֵנִים--עָרוֹם וְיָחֵף; וַחֲשׂוּפַי שֵׁת, עֶרְוַת מִצְרָיִם"!
  • הושע ב ה: ה' מאיים על כנסת ישראל, הנמשלת לאישה: "פֶּן-אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה - וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ".

אז מה עדיף להיות - עירום או לבוש?

סדר הבריאה[עריכה]

ה' יכל לברוא את כל העולם ברגע אחד, אך מסיבות השמורות עמו הוא החליט לברוא את העולם בהדרגה - מהפשוט אל המורכב - כפי שמתואר בבראשית א: אנרגיה - חומר - צמחים - דגים - עופות - יונקים - אדם.

בפרק א מתוארת בריאת האדם באופן כללי, אך גם האדם נברא בהדרגה, והשלבים מפורטים בבראשית ב: קודם נברא האיש ואחר-כך האישה (שהיא עדינה ומורכבת יותר), ובסוף הפרשה נאמר, (בראשית ג כא): "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור, וילבשם"( פירוט ). לפי זה נראה, שהלבשת האדם ואשתו היא השלב האחרון והמתקדם ביותר בבריאה; האדם אמור להיות לבוש ומכוסה, כמו המלאכים.

בין השלב של בריאת 'האדם העירום' לבריאת 'האדם הלבוש' חלפו כמה שעות, בשעות אלה האדם ואשתו 'הספיקו' לחטוא ולאכול מ"עץ הדעת טוב ורע", ונעשו "כאלהים יודעי טוב ורע", כלומר הם פתאום ידעו מהו המצב ה"טוב" שאליו צריכה הבריאה להגיע (לאחר השלמת הבריאה של כל יום ויום נאמר "וירא אלהים כי טוב"). מאחר שבאותו רגע הבריאה עדיין לא נשלמה (כי הם עדיין לא היו לבושים), הם התביישו בכך, לא חיכו לה', וניסו להשלים את מעשה הבריאה בעצמם, בכך שעשו להם חגורות מעלי-תאנה; ראו וידעו כי עירומים הם .

ה' כעס על האדם, לא על כך שהתלבש, אלא על כך שהתערב במעשה הבריאה. אך לאחר מכן ה' המשיך את מעשה הבריאה לפי התכנון המקורי, ועשה לאדם ולאשתו כתנות עור.

לפי זה, הלבוש הרצוי לאדם רגיל הוא כותנות עור - כותנות פשוטות, שמכסות את העור. מי שלובש פחות מזה - משפיל את עצמו, בניגוד לכוונת ה' בבריאה; ומי שלובש יותר מזה - מפאר את עצמו, וגם זה בניגוד לכוונת ה' בבריאה.

לכלל זה יש שני יוצאים מן הכלל:

בגדי הכהנים[עריכה]

הכהנים, שמשרתים לפני ה', צריכים ללבוש בגדים מפוארים, שמות כח מ: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת, וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים; וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת", כי התפארת של הכהנים היא לכבוד ה'.

וייתכן שגם מלך ישראל, שנמשח ע"י נביא ה' לשלוט בעמו, צריך ללבוש בגדים מפוארים, (משלי לא כב): "מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה"( פירוט ).

עירום כהשפלה[עריכה]

כשאדם מכבד את עצמו ומתגאה יותר מדי, ה' משפיל אותו ע"י הורדת בגדיו, והחזרתו למצב של "האדם העירום"; כך ניתן להסביר את רוב הפסוקים שנזכרו למעלה בקשר לעירום; ראו עירום כמשל .

סיכום[עריכה]

  • אדם רגיל צריך ללבוש כתונת-עור = בגד פשוט שמכסה את העור. באופן זה הוא מקיים את רצון ה' בבריאת האדם.
  • כהן שמשרת בבית-המקדש צריך ללבוש בגדים מפוארים יותר, כמפורט בתורה, כדי לכבד את ה'.
  • אדם שמתגאה יותר מדי, או לובש בגדים מפוארים מדי לכבוד עצמו, ייאלץ לפשוט את בגדיו כדי להשפיל את עצמו.

גרסה ישנה

תגובות[עריכה]

מאת: נווד

המאמר לוקה בחסר. ישנם הרבה הוכחות שהעירום אינו פסול, אלא רק יחסי מין אסורים, והחשש שכך יקרה.

1. הלבוש הוא עונש לאדם. האדם הראשון לא התבושש. ראה רש"י ומלבי"ם לבראשית ב' כ"ה.

2. ה' אמר 'כי טוב' כאשר האדם היה עירום.

3. שפתי חכמים אומרים, שהלבוש של אדם היה רק על החלק העליון, איבר המין היה גלוי.

4. לא כתוב בשום מקום שמצווה להתלבש.

5. כל איסורי הערוות ( אמך, אביך .. ) מדברים על איסורי ביאה, לא על ראייה.

לפנים היו רגילים ללכת עירומים:

1. האדם נסקל עירום לעיני כל ישראל.

2. גרות חייבות טבילה לנוכח 3 עדים גברים.

3. בימי הגמרא היו ישנים עירומים, גם כמה גברים ונשים יחד. ראה קידושין פ. שם מפורש, שאדם מתייחד עם שתי נשים, כאשר אישתו עימו.

4. קידושין פ. - ילדה עד גיל 12 וילד עד 13 אין בהם בושה, ומותר להיות עימם עירומים. ( תאר לעצמך היום, ילד בכתה ח' יהיה עירום עם אמו העירומה).

5. ישעיהו (כ' ב') הלך עירום 3 שנים במצוות ה'.

6. שמואל א' י"ט כ"ד - שאול פשט את בגדיו ונפל עירום.

7. הגמרא אומרת, ששוטה וקטן אין בהם בושה, ולכן אם מפשיטים אותם אין לשלם דמי בושת. כך גם אדם שרגיל ללכת עירום. כלומר, הבעיה היא לא בעצם ההליכה עירום, אלא בזה שהאדם מתבייש. אם אינו מתבייש, אין בעיה כלל.

8. הגמרא בסנהדרין כ"א אומרת שתמר סירסרה את אמנון. קשה לבצע זאת (ועוד עם שערה אחת) בלי להתבונן במקום המעשה.

9. מסכת עבודה זרה מ"ב - ר' גמליאל היה מתרחץ בבית מרחץ עם דמות של אפרודיטה - אילת האהבה היוונית העירומה.

10. סנהדרין מ"א: לומדת שהתראה מן התורה מזה ש-"איש אשר יקח את אחותו וראה את ערוותה", וממשיכה שכמובן הראייה בלבד אינה אסורה, אלא צריך שיראה "טעמו של גבר" כלומר, שישכב עימה.

11. האישה נרגמת עירומה לעיני כל הקהל, אלא אם "ליבה יפה" ואז עלולים להתעורר מחשבות זימה. כלומר, אם היא מכוערת כולם רואים את ערוותה, ואין בכך בעיה.

אגב, כל האמור נאמר במיוחד לגברים ונשים כשהם עירומים יחד. בגברים לחוד ונשים לחוד אין בעיה כלל, למשל במקווה.

יש עוד הרבה ראיות, הבאתי רק מקצתן. אם תבקש באתר, אתן לך ראיות נוספות.

מאת: אראל
שלום נווד,
כתבת " "הלבוש הוא עונש לאדם. האדם הראשון לא התבושש. ראה רש"י ומלבי"ם לבראשית ב' כ"ה" ". אכן, יש מפרשים שאומרים, שלפני שאדם וחוה אכלו מעץ הדעת טוב ורע - לא היה להם יצר רע, ולכן הם לא היו צריכים להתנהג בצניעות. הבעיה בדעה זו היא, שהיא לא מסבירה היטב את הפסוקים "וידעו כי עירומים הם", "מי הגיד לך כי עירום אתה?". לפי שני הפסוקים האלה נראה, שאדם וחוה היו עירומים עוד לפני שאכלו, רק שהם לא ידעו את זה. השינוי שחל בהם לאחר האכילה הוא שינוי של ידיעה, הם גילו עובדה אובייקטיבית חדשה שלא ידעו קודם. זה לא קשור ליצר הרע.
מכיוון שאדם וחוה לא היו עיוורים, הם בוודאי ידעו שהם לא לבושים; אך הם לא ידעו שהם עירומים. מכאן, שהמשמעות של "עירום" אינה "לא לבוש", אלא "צריך להתלבש" (כדברי רש"י בראשית ג יא). אדם וחוה היו עירומים עוד לפני שאכלו מהעץ; כלומר, אדם וחוה היו צריכים להתלבש עוד לפני שאכלו מהעץ.
מכאן, שהבגדים אינם עונש: ה' תכנן, עוד לפני שהאדם חטא, להלביש אותו בבגדים. האדם לא התבושש, כי הוא לא ידע על התכניות של ה'; רק לאחר שאכל מ"עץ הדעת טוב ורע", הוא "היה כאלהים יודע טוב ורע", הוא ידע את מה שה' ידע, שהבריאה עדיין לא הסתיימה. ואז הוא התחיל להתבייש.
כתבת " "ה' אמר 'כי טוב' כאשר האדם היה עירום" ". קודם כל, זה בכלל לא בטוח - זה תלוי בפרשנות לשני הסיפורים על בריאת האדם ( ע"ע ). אך גם אם זה נכון - זה עדיין לא מוכיח שהמצב הרצוי של האדם הוא להיות בלי בגדים.
ה' ברא את העולם בשלבים, ואמר 'כי טוב' על כל אחד מהשלבים.
גם הארץ נבראה עירומה: ביום השלישי, כשהמים נקוו אל מקום אחד ונראתה היבשה, לא היו עליה שום צמחים, ובכל זאת ה' אמר על כך "כי טוב". אך הבריאה עדיין לא הסתיימה: בהמשך היום השלישי, ה' עבר לשלב הבא של הבריאה, ו"הלביש" את הארץ בצמחים.
כך גם לגבי האדם: ה' ברא את האדם עירום ואמר "כי טוב". אך הבריאה עדיין לא הסתיימה: בהמשך היום, ה' עבר לשלב הבא של הבריאה, והלביש את האדם ואשתו בכתנות עור.
גם לדברי רש"י (בראשית ג כ), הפסוקים מכאן והלאה הם המשך של סיפור יצירת האיש והאישה - "חזר הכתוב לענינו הראשון ויקרא האדם שמות"...
את דברי "שפתי חכמים" שהזכרת לא הצלחתי למצוא.
כתבת " "לא כתוב בשום מקום שמצווה להתלבש" ", " "כל איסורי הערוות ( אמך, אביך .. ) מדברים על איסורי ביאה, לא על ראייה" ", " "הראייה בלבד אינה אסורה" ": נכון, גם אני לא כתבתי שיש מצוה מהתורה להתלבש. כתבתי רק שמי שלובש כתנות-עור "מקיים את רצון ה' בבריאת האדם", או במילים אחרות "מתנהג כמו בן-אדם".
אין שום מצוה מפורשת להתנהג כמו בן-אדם; מותר לאדם ללכת כל ימיו על ארבע, לדבר בנביחות בלבד, לרדוף אחרי חתולים ולאכול עצמות (של עופות שנשחטו בשחיטה כשרה). מדי-פעם זה אפילו רצוי לנהוג כך (למשל כשרוצים להצחיק אנשים עצובים)... אך אדם שמתנהג כך  כל ימיו, לא מקיים את רצון ה'. ה' ברא אותו כאדם, כדי שיתנהג כאדם ולא כבהמה.
כך גם לגבי הלבוש: כמובן שמותר להיות בלי בגדים, ולפעמים זה אפילו חיוני (כמו במקוה), אך אדם שנמצא רוב ימיו בלי בגדים, לא מקיים את רצון ה'; ה' נתן לאדם "כתנות עור" כדי שישתמש בהן, שיתלבש.
כתבת " "האדם נסקל עירום לעיני כל ישראל" ", " "האישה נרגמת עירומה לעיני כל הקהל" ", " "שמואל א' י"ט כ"ד - שאול פשט את בגדיו ונפל עירום" ", " "מסכת עבודה זרה מ"ב - ר' גמליאל היה מתרחץ בבית מרחץ עם דמות של אפרודיטה - אילת האהבה היוונית העירומה" ", " "ישעיהו (כ' ב') הלך עירום 3 שנים במצוות ה'" " - דבריך רק מחזקים את מה שכתבתי במאמר המקורי, לנוחותך אצטט אותם שוב כאן: " כשאדם מכבד את עצמו ומתגאה יותר מדי, ה' משפיל אותו ע"י הורדת בגדיו, והחזרתו למצב של 'האדם העירום'. כך קרה לשאול המלך, שהתגאה במלכותו ורדף אחרי דוד, וכשהגיע לפני שמואל נאלץ לפשוט את בגדי המלכות שלו; כך היה בימי ישעיהו, אז הבגדים לא שימשו לצניעות, אלא דווקא להתייפות ולהתפארות; וכך היה גם בימי הושע, אז התפארה כנסת ישראל בבגדים שהביאו לה 'מאהביה' הגויים".
ואני מוסיף כאן, שכאשר האדם מתגאה יותר מדי, ה' מחזיר אותו עוד אחורה, והופך אותו לחיה או אף לצמח - כך קרה לנבוכדנאצר מלך בבל ( דניאל ד ).
וכאשר הבריאה כולה מתגאה ואינה ממלאת את תפקידה - ה' מחזיר אותה עוד אחורה, למצב של תוהו ובוהו ושממה, כמו שעשה במבול.
כתבת בתחילת דבריך שהבגדים הם עונש לאדם - אך בהמשך דבריך הוכחת שדווקא העירום הוא עונש לאדם!
כתבת " "קידושין פ. - ילדה עד גיל 12 וילד עד 13 אין בהם בושה, ומותר להיות עימם עירומים" ", ו" "הגמרא אומרת, ששוטה וקטן אין בהם בושה" ": נכון, כמו שהעולם נברא בהדרגה, כך גם האדם מתפתח בהדרגה:  בהתחלה הוא כמו צמח - לא יכול לזוז וצריך להיות צמוד לאימו ולינוק ממנה;  אחר-כך הוא כמו בהמה - זוחל על ארבע ולא מדבר; אחר-כך הוא "אדם עירום"; וכשהוא מתבגר הוא נעשה "אדם לבוש".

כתבת באחד הפסוקים למעלה:

שמואל א יט כד: שאול המלך בא לפני שמואל הנביא: "וַיִּפְשַׁט גַּם-הוּא בְּגָדָיו וַיִּתְנַבֵּא גַם-הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל-הַיּוֹם הַהוּא וְכָל-הַלָּיְלָה, עַל-כֵּן יֹאמְרוּ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם"

ופה אכן מדובר על כך ששאול התנבא. אך אם תסתכל במפרשים, תוכל לראות שהוא לא היה ממש ערום.. אלא רק הוריד את הבגדים העליונים ונשאר עם בגדים יותר מינימלים. שעליהם הם היו לובשים את שאר הבגדים שלהם.

-- ירדן סולימן, 2011-12-12 18:53:02


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עירום בתנך

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-29.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nude