ביאור:משל התנור והעוגה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תככים, ניאוף ורציחות בצמרת השלטון של מלכות שומרון מתוארים בדברי הנביא הושע [ז 1 - 8]: " "כרופאי לישראל, ונגלה עוון אפריים ורעות שומרון -- כי פעלו שקר; וגנב יבוא, פשט גדוד בחוץ. ובל יאמרו ללבבם, כל רעתם זכרתי; עתה סבבום מעלליהם, נגד פניי היו. ברעתם, ישמחו מלך; ובכחשיהם, שרים." "

בהמשך יש שלושה פסוקים שמשווים את חטאי בנ"י לתנור:

  1. " "כולם מנאפים , כמו תנור בוערה מאופה; ישבות מעיר, מלוש בצק עד חומצתו." "
  2. " "" " " "יום מלכנו, החלו שרים חמת מיין; משך ידו את לוצצים. כי קירבו כתנור ליבם באורבם : כל הלילה ישן אופהם. בוקר הוא בוער כאש להבה." "
  3. " "" " " "כולם ייחמו כתנור , ואכלו את שופטיהם; כל מלכיהם נפלו, אין קורא בהם אליי." "

למה נזכר אותו דימוי שלוש פעמים? מה ההבדל בין הפסוקים?

  • נראה לי שבכל פסוק התנור הוא משל לעבירה אחרת:
  • בפסוק הראשון – ניאוף;
  • בפסוק השני – מזימות ותככים;
  • ובפסוק השלישי – רצח.

גם בפרק ד מתוארות עבירות אלו: " "...כי אין אמת ואין חסד ואין דעת-אלהים בארץ" " : אין אמת -- " "אלה וכחש" " ; אין חסד -- " "ורצוח וגנוב" " ; ואין דעת-אלהים – " "ונאוף פרצו..." " .

  • נראה לי (בניגוד לפירושים המקובלים), שהאופה אמור לדאוג שהתנור לא יהיה חם מדי. לכן,  כאשר הוא שובת או ישן – התנור מתחמם יותר מדי.
  • בפסוק הראשון הוא " "ישבות מעיר" " (שובת מהיות ער) רק זמן קצר – " "מלוש בצק עד חומצתו" " , ולכן התנור רק " "בוערה" " .
  • אבל בפסוק השני הוא כבר ישן " "כל הלילה" " , ולכן " "בוקר הוא בוער כאש להבה " " .
  • בפסוק השלישי אין בכלל אופה, ולכן התנור בוער כל-כך חזק שהוא אוכל ומכלה בני-אדם.
  • נראה לי שהאופה מסמל את הכוח שמנוגד לתאוה - הכוח שאמור לשלוט בתאוה ולרסן אותה:
  • כאשר "האופה" ישן זמן קצר, מתעוררת באדם התאוה הפשוטה והבהמית ביותר - התאוה לניאוף.
  • כאשר "האופה" ישן זמן ארוך יותר, מתעוררת באדם תאוה "מתוחכמת" יותר - תאוות המזימות והמרמה.
  • ורק כאשר אין "אופה" בכלל מגיע האדם לתאוה הנוראה ביותר - תאוות הרצח.
  • והערה נוספת לסיום: העבירות של אפריים נמשלו לתנור, ולכן אפריים נמשל לעוגה ששכחו להפוך אותה בתנור (ז8): " " "אפריים, בעמים הוא יתבולל; אפריים היה עוגה בלי הפוכה" " ", ומכיוון שהוא עוגה: " " "אכלו זרים כוחו והוא לא ידע..." " ".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 12 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-12-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/ho-07