לדלג לתוכן

ביאור:מפקד אחד בשני שלבים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בשני מקומות בתורה מתוארים שני מפקדים של בני ישראל, שנערכו בתאריכים שונים, ושתוצאתם היתה זהה.

  • שמות ל יב: "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו … כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת ה' …", ולאחר מכן (שמות לח כה): "וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקודש. בקע לגולגולת מחצית השקל בשקל הקודש לכל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים". זה היה בין חודש תשרי לחודש ניסן, שכן הכסף שנאסף במפקד זה שימש ליציקת אדני המשכן, והמשכן הוקם ב-1 בניסן (שמות מ).
  • במדבר א ב-ג: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגלגלותם. מבן עשׂרים שׁנה ומעלה כל-יצא צבא בישׂראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן", ולאחר מכן (במדבר ב לב): "אלה פקודי בני ישראל לבית אבותם כל פקודי המחנות לצבאותם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים". זה היה בחודש אייר (במדבר א).

איך ייתכן שמספר בני-ישראל היה זהה בשני תאריכים שונים?  המפרשים הציעו כמה הסברים:

1. ייתכן שבשני התאריכים נספרו אותם אנשים בדיוק: הגיל של האנשים, לצורך המפקד, נקבע על-פי ראש השנה שהיה ב-1 בתשרי, ולכן רק מי שהיה "בן 20 ומעלה" בספר שמות, היה "בן 20 ומעלה" גם בספר במדבר (רש"י על שמות ל) . גם בימינו, כשיש בחירות לכנסת ישראל, זכות הבחירה מוענקת למי שהיה בן 18 בתאריך מסויים - "התאריך הקובע", ולא לכל מי שמלאו לו 18 שנה ביום הבחירות. לפי זה, ייתכן שאף אחד מבני ישראל (או לפחות מ"יוצאי הצבא") לא נפטר בתקופה שבין ספר שמות לספר במדבר (מלבי"ם מביא כמה ראיות לכך) .

  • אולם, ברוב התורה מקובל לחשב את הגיל מיום ליום (ראו שנה = מיום ליום ), ולא לפי "התאריך הקובע" (רמב"ן על שמות ל) .

2. ייתכן שבכל תאריך נספרו אנשים אחרים - יש אנשים שנספרו בספר שמות ולא בספר במדבר (למשל אלה שנפטרו בינתיים), ויש אנשים שנספרו בספר במדבר ולא בספר שמות (למשל אלה שעברו את גיל 20 בינתיים), אך המספר שלהם היה שווה (רמב"ן על שמות ל, שד"ל על במדבר א ) .

  • אך קשה להניח שקרה מקרה כל-כך לא סביר, ושרק "במקרה" היו שני המספרים שווים.

בנוסף לכך, לפי שתי הדעות לא ברור מדוע היה צורך בשני מפקדים בהפרש של פחות משנה? ומדוע לא נאמר בספר במדבר שכל אחד מהנפקדים צריך לתת כופר נפש? ואם בכל-זאת נתנו כופר נפש - מדוע לא נאמר מה עשו בו, כמו שנאמר בספר שמות? ( תשובות שונות לשאלות אלו ניתן למצוא כאן , אך לענ"ד השאלות עדיין תקפות).

3. לכן נראה לי, שבשני התאריכים נספרו אותם אנשים, ולמעשה היה רק מפקד אחד, שהתבצע בשני שלבים:

  • בספר שמות, לא נאמר למשה שהוא צריך לפקוד את בני ישראל מייד, אלא רק "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם, ונתנו איש כופר נפשו...", כלומר - מכיוון שבעתיד אתה תפקוד את בני ישראל, הם צריכים לתת כבר עכשיו כופר-נפש; "כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת ה'" - כל מי שצריך להיספר בעתיד, ייתן כופר נפש כבר עכשיו (ראו לקראת המפקד צריך לתת כופר ).
  • בספר במדבר בוצע המפקד עצמו, וכפי שנאמר שם כמה פעמים, הוא נעשה "למשׁפחתם לבית אבתם במספר שמות", כלומר, לא ספרו את האנשים עצמם אלא את שמות האנשים שהיו בכל משפחה. כל ראש-משפחה כתב את שמותיהם של כל האנשים במשפחתו שנתנו כופר נפש, ונתן את הרשימה לראש השבט; ראש השבט ספר את השמות בכל הרשימות וחישב את מספר בני שבטו; ומשה ואהרן סיכמו את כל המספרים וחישבו את מספר בני ישראל. לפי זה, גם אם מישהו שנתן כופר נפש בספר שמות, נפטר לפני המפקד בספר במדבר - שמו עדיין היה כתוב ברשימה, ונספר יחד עם כל בני משפחתו; ואם מישהו שלא נתן כופר נפש בספר שמות, התבגר עד המפקד בספר במדבר - שמו לא נספר כי הוא לא נתן כופר נפש.

אמנם כבר בספר שמות ידעו את המספר הכללי של בני ישראל, אך בספר במדבר המטרה היתה לפקוד אותם "למשפחותם" , כלומר לדעת כמה אנשים היו בכל משפחה ובכל שבט (אולי כדי לסדר אותם במחנות סביב המשכן, כדברי רמב"ן על במדבר א).

שד"ל על במדבר א טען נגד דעה זו "והנה, אי אפשר לומר ששני המנינים מנין אחד הם, כי כאן לא נמנו הלויים, ושם אין שום טעם לומר שלא נמנו, כי עדיין לא נבחרו ולא נבדלו ולא נזכרו הלויים כלל בכל התורה". ואכן, לפני חטא העגל לא היה שום הבדל בין שבט לוי לבין שאר שבטי ישראל.

אולם, המספר המופיע בספר שמות נספר אחרי חטא העגל (שמות לח), ואז כבר כן היה הבדל בין שבט לוי לבין שאר השבטים, כמו שנאמר (שמות לח כא): "אלה פקודי המשכן, משכן העדת אשר פקד על פי משה, עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן". כבר בזמן בניית המשכן היה הבדל בין הלויים לבין שאר העם:

  • כל בני ישראל נפקדו ונתנו כופר נפש כתרומה למשכן ("פקודי המשכן... אשר פוקד על פי משה"),
  • והלויים לא נפקדו עם כולם ולא היו צריכים לתת תרומה למשכן, כי הם עצמם נתרמו למשכן בגופם ("עבודת הלויים ביד איתמר...").

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/mfqd1