ביאור:מעומד:תפילה/ברוך שאמר

ברוך שאמר - ברכת הפתיחה לפסוקי דזדמרה שבתפילת שחרית
במהדורה המבוארת והמעומדת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נוסח הברכה

יתכן שהמלים ברוך הוא, ולחילופין ברוך שמו נאמרו לסירוגין בסיום כל שורה. זאת לפי השערת דוד הכהן רפפורט (פורסם בישורון שנת תרי"ז) ועל סמך מנהגי הגאונים שנודעו בספר היוחסין של רבי אברהם ן זכות, ובספר שבט יהודה של רבי שלמה ן וירגה, שניהם מתקופת גירוש ספרד)

הניקוד להלן ללשון הוא כתפילה בארמית, אך כל המילים שימשו כבר בעברית, ולכן יתכן שיש לנקד על פי ההיגוי העברי ללשון זכר נוכח, וראו להלן במקורות המקראיים.

נוסח הפיוט הפותח

בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, -- בָּרוּךְ הוּא...

בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה,
בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם,

בָּרוּךְ עֹשֶׂה בְרֵאשִׁית,

בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ,
בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת,
בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו,

בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח,
בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, בָּרוּךְ שְׁמוֹ.

נוסח הברכה - בחלקו השני

בברכה שני מקומות מוקשים, שיתכן שיש לעמדם באופן אחר:
א. מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדָּךְ נְהַלְלָךְ ד' Lהֵינוּ...
או שמא: מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדָּךְ. (פחות סביר עקב המעבר מלשון נסתר "עבדיו" ללשון נוכח "עבדך", ובכל זאת אין לדעת את נוסחו המקורי של הפיוט והשתלשלותו)
ב. ...נְהַלְלָךְ ד' Lהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת. וּנְגַדְּלָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ וּנְפָאֲרָךְ...
או שמא: וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדָּךְ נְהַלְלָךְ ד' Lהֵינוּ. בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת (וּ)נְגַדְּלָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ וּנְפָאֲרָךְ...
לפי עימוד זה נהלל בשירי דוד, ונשבח בשבחות ובזמירות. לעומת זאת בעימוד הראשון שבחות וזמירות הם תיאור אופן ההלל שנהללך מתוך שירי דוד.

עוד שאלת עימוד היא על מקומו של התוספת "שְׁמוֹ הַגָּדוֹל" שלכאורה תלושה מכל הקשר,
אך יש המצמידים אותו למילים הקודמות: ...עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל.

בָּרוּךְ אַתָּה יְ"יָ, אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
הָאֵל, אָב הָרַחֲמָן,
הַמְּהֻלָּל בְּפֶה עַמּוֹ,
מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו.

וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדָּךְ נְהַלְלָךְ י"י אֱלֹהֵינוּ
בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת
וּנְגַדְּלָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ וּנְפָאֲרָךְ
וְנַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ
מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ,
יָחִיד, חַי הָעוֹלָמִים,
מֶלֶךְ מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד

שְׁמוֹ הַגָּדוֹל.

בָּרוּךְ אַתָּה יְ"יָ מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.

המקור המקראי

המקור המקראי של הפיוט הפותח

ברוך שאמר והיה העולם

{{רן בָּרוּךְ ד' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם! וְאָמַר כָּל הָעָם: אָמֵן! הַלְלוּ יָהּ! סוף מזמור חטאנו עם אבותינו (106 בחלוקה הנוצרית)

בָּרֲכוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם, וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ, וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.

אַתָּה הוּא ד' לְבַדֶּךָ, אַתָּ עָשִׂיתָ - אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, - הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, - הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם... תפילת נחמיה, בספר עזרה ונחמיה

להשלים: בראשית ברא... ויאמר Lהים יהי אור, ויהי אור... }}

ברוך גוזר ומקים

ומקים:
דברי יוסף: ...כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם:
מתרגם אונקלוס: ...אֲרֵי לְקַיָּמָא שַׁלְּחַנִי יְ"יָ קֳדָמֵיכוֹן.

יחזקאל בחזונו מספר על "הָאֹמְרִים נְאֻם ה'! - וה' לֹא שְׁלָחָם, וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר..."

יִירְאוּ מֵד' כָּל הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל.
כִּי הוּא אָמַר - וַיֶּהִי , הוּא צִוָּה - וַיַּעֲמֹד.מזמור רננו צדיקים בה' (תהלים 33)

ברוך גוזר ומקים

חזון דניאל משתמש אמנם במשמעות אחרת למילה קים ומשורש קו"מ ולא משורש קי"מ, ובכל זאת אין להתעלם מהפעלים הנמצאים כאן ומתכתבים עם ההלל בפתיח של ברוך שאמר.

בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא,
עַד דִּבְרַת דִּי יִנְדְּעוּן חַיַּיָּא, דִּי שַׁלִּיט עִלָּיאָה בְּמַלְכוּת אֲנָוּשָׁא,
וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים עֲלַיהּ.

תרגום (כמשה נאמר):
בִּצַו עירים (יצורים פלאיים) הַדָּבָר, וּמַאֲמַר קְדוֹשִׁים הַשְּׁאֵלָה (כלומר: הבקשה),
עַל דִּבַר שֶׁיֵּדְעוּ (כדי שידעו) הַחַיִּים, כִּי שׁוֹלֵט הָעֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת אֱנוֹשׁ,
וּלְמִי שֶׁיִּקְבַּע יִתְּנֶנָּה, וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יָקִים עָלֶיהָ.

עיון

מקום הברכה ותפקידה

זוהי הברכה הפותחת את פסוקי דזמרה המסתיימים לכאורה בברכת ישתבח

בברכה מוזכרים שירי דוד, והמילה "מהולל" מתכתבת עם תיבת "הללויה" החוזרת במזמורי תהלים הנאמרים אחריו. (בנוסח האר"י על פי הקבלה, שאומץ בנוסחי יהודי צפון אפריקה וטורקיה וכן בידי החסידים, מזמורי תהלים שאינם כוללים את תיבת הללויה הוזזו לפני ברוך שאמר.

על המחקר לגבי זמן כתיבת או עריכת וברכה והשתלשלות הנוסח שלה ראו ויקפדיה, ערך: ברוך שאמר

בקצרה, הברכה ידועה מתוך תשובות רב משרשיא גאון (הוא רב משה גאון, שחי בתקופת הגאונים ונפטר בסביבת שנת ד'תק"צ היא 830 לסה"נ. תשובה רב משרשיא נכתבה כחמישים שנה קודם לסידור רב עמרם גאון שגם בו מופיעה הברכה).

מאז הסבר רבי יצחק ממגנצא בספרו אור זרוע ידועה המסורת בדבר הגעתה ב"פתקא משמים" ומתלמידו רבי אלעזר מגרמיזא בספרו הַרֹקֵח (על פי ספר הרקמה), על היותה בעלת פ"ז תיבות בדיוק, ועל הקשר שלה לפיוט האדרת והאמונה. האר"י המשיך מסורת זו וקבע את אמירת הפיוט האדרת והאמונה בתפילת השבת כהכנה לברוך שאמר.