ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ד/משנה ד
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מקורות מקראיים[עריכה]
ילדה שאבא שלה מכר לעבדות[עריכה]
(פרשיית עבד עברי, בספר ויקרא)
- וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה - לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים:
- אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לא [לוֹ] יְעָדָהּ?
- (א) - וְהֶפְדָּהּ! - לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ! בְּבִגְדוֹ בָהּ.
- (ב) - וְאִם לִבְנוֹ של אדוניה יִיעָדֶנָּה? כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ.
- (ג) - אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ בן האדון? שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ. וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע.
וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ? וְיָצְאָה חִנָּם - אֵין כָּסֶף!
הפרת נדרים[עריכה]
(ביאור:מעומד/מקרא/תורה/במדבר/ל סיכום פרשיית הפרת נדרים בספר במבדבר) ...אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ.
בדיקת בתולין לכלה[עריכה]
- כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה, וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ, וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, וְאָמַר:
- אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי - וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ, וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים!
- וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָ וְאִמָּהּ, וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ אֶל זִקְנֵי הָעִיר, הַשָּׁעְרָה.
- וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ אֶל הַזְּקֵנִים:
- אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה, וַיִּשְׂנָאֶהָ!
- וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר: 'לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים!', וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי!!
- וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר.
- וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָאִישׁ: וְיִסְּרוּ אֹתוֹ.
- וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה, כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל,
- וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו. {ס}
- וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה? לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָ?
- וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ - וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה,
- כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ.
חזרה לאשה שהוטמאה עם אחר[עריכה]
(פרשיית ההתרחקות מגרושה שנישאה לאחר - ספר דברים) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ? וְהָיָה: אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו - כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ? וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ, וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר? וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן - וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ? אוֹ: כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה? לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ, לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה - אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה. כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי ה', וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' Lהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. {ס}
מסכת כתובות פרק רביעי משנה ד[עריכה]
|
כתובות דף מו עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
מתניתין משנתנו. ההלכות המשוננות בפינו - בית הנשיא הלל וצאצאיו, והועלה על הכתב ביוזמת צאצאו רבי יהודה הנשיא
- הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ בַכֶּסֶף, בִּשְׁטָר בכתב יד הארצישראלי מאוסף קופמן: וּבִשְׁטָר וּבַבִּיאָה,
- זַכַּאי כת"י ק':וְזַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבְהַפָרַת נְדָרֶיהָ,
- וּמְקַבֵּל אֶת בכת"י קופמן, בלי "את" גִּטָּהּ, וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.
- נִשֵּׂאת?
- יָתֵר בכת"י ק': יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל - {{ב|שֶׁאוֹכֵל פֵּרוֹת|בכתב יד קופמן: שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,
- וְחַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.
- רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,
- לֹא יִפְחֹת מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת.
תלמוד בבלי על כתובות פרק ד משנה ד
מקורות המקרא לדיני המשנה[עריכה]
מקור מקראי לנישואי קטנה בכסף[עריכה]
|
כתובות דף מז עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
בכסף - מנלן?
אמר רב יהודה:
אמר קרא בעניין ילדה שאביה מכר לעבדות: וְיָצְאָה חִנָּם - אֵין כָּסֶף!
אין כסף לאדון זה, ויש כסף לאדון אחר. ומנו? אביה!
ואימא לדידה?
השתא אביה מקבל קידושיה, דכתיב: את בתי נתתי לאיש הזה, איהי שקלא כספא?!
ואימא הני מילי קטנה, דלית לה יד.
אבל נערה - דאית לה יד, איהי תקדש נפשה ואיהי תשקול כספא?
אמר קרא: "בנעוריה בית אביה" - כל שבח נעורים לאביה.
ואלא הא דא"ר הונא אמר רב:
מנין שמעשה הבת לאביה? שנאמר:
וכי ימכור איש את בתו לאמה...
מה אמה? מעשה ידיה לרבה?
אף בת? מעשה ידיה לאביה.
למה לי?! - תיפוק ליה מבנעוריה בית אביה?!!
אלא ההוא בהפרת נדרים הוא דכתיב.
וכ"ת נילף מינה? - ממונא מאיסורא לא ילפינן.
וכ"ת נילף מקנסא? - ממונא מקנסא לא ילפינן.
וכ"ת נילף מבושת ופגם? - שאני בושת ופגם דאביה נמי שייך ביה.
אלא מסתברא דכי ממעט רחמנא? יציאה דכוותה קא ממעט.
והא לא דמיא הא יציאה להא יציאה?
התם גבי אדון נפקא לה מרשותיה לגמרי.
יציאה דאב - אכתי מחסרא מסירה לחופה?
מהפרת נדרים מיהא נפקא לה מרשותיה.
דתנן:
נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין לה נדריה:
מקורות מקראיים להשאת קטנה בשטר ובביאה[עריכה]
שטר וביאה: מנא לן?
אמר קרא: והיתה לאיש אחר איתקוש הוויות להדדי:
מקורות מקראיים למציאתה ושכר עבודתה[עריכה]
זכאי במציאתה: משום איבה.
במעשה ידיה: מנלן?
דאמר רב הונא אמר רב:
מנין שמעשה הבת לאב?
שנאמר וכי ימכור איש את בתו לאמה...
מה אמה? - מעשה ידיה לרבה!
אף בת - מעשה ידיה לאביה!!
ואימא הני מילי קטנה - דמצי מזבן לה,
אבל נערה - דלא מצי מזבן לה: מעשה ידיה - דידה הוו?
- מסתברא - דאביה הוו!
דאי ס"ד מעשה ידיה לאו דאביה,
אלא הא דזכי ליה רחמנא לאב למימסרה לחופה, היכי מצי מסר לה?
הא קמבטל לה ממעשה ידיה?!
פריך רב אחאי: אימא דיהיב לה שכר פקעתה?
אי נמי דמסר לה בליליא?
אי נמי דמסר לה בשבתות וימים טובים?
אלא: קטנה לא צריכא קרא.
השתא - זבוני מזבין לה, מעשה ידיה מיבעי?!
[אלא] כי איצטריך קרא לנערה!!
מקורות לחובת האב בהפרת נדריה, ורשותו לקבל גט בשמה[עריכה]
בהפרת נדריה: מנלן דכתיב בהפרת נדרים בנעוריה בית אביה.
ומקבל את גיטה: מנלן? דכתיב בגרושה שנישאה לאחר "ויצאה... והיתה..." איתקוש יציאה להוייה.
מקור מקראי שהאב זכאי לפירות שדה בתו שהשיא, רק אחר מותה[עריכה]
ואינו אוכל פירות בחייה: תנו רבנן:
האב אינו אוכל פירות בחיי בתו.
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: האב אוכל פירות בחיי בתו.
במאי קמיפלגי?
ת"ק סבר: בשלמא, בעל תקינו ליה רבנן פירי, דא"כ מימנע ולא פריק.
אלא אב מאי איכא למימר? דמימנע ולא פריק?! בלאו הכי פריק לה!
ור' יוסי בר' יהודה סבר:
אב - נמי מימנע ולא פריק.
סבר כיסא נקיטא עילוה: תיזיל ותפרוק נפשה!
מקור מתקופת המשנה לזכות האב בפירות בתו שהשיא ומתה[עריכה]
|
כתובות דף מז עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
ניסת יתר עליו הבעל שהוא אוכל כו':
תנור רבנן:
כתב לה פירות כסות וכלים שיבואו עמה מבית אביה לבית בעלה:
מתה? לא זכה הבעל בדברים הללו.
משום רבי נתן אמרו זכה הבעל בדברים הללו.
לימא בפלוגתא דרבי אלעזר בן עזריה ורבנן קמיפלגי? דתנן:
נתארמלה או נתגרשה - בין מן הנשואין בין מן האירוסין, גובה את הכל.
ר"א ב"ע אומר:
מן הנשואין: גובה את הכל,
ומן האירוסין: בתולה - גובה מאתים, ואלמנה כלומר לא בתולה - מנה.
- שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה!
למאן דאמר - לא זכה כרבי אלעזר בן עזריה.
ומאן דאמר - זכה כרבנן?
|
להשלים: על פי מאמרו של ד"ר רמי ריינר בספרו רבינו תם על גירסתו שהטבעה בדפוס וילנא |
לא! דכולי עלמא כרבי אלעזר בן עזריה.
מאן דאמר לא זכה - כרבי אלעזר בן עזריה.
ומאן דאמר זכה -
עד כאן לא קאמר רבי אלעזר בן עזריה אלא מדידיה לדידה,
שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה.
אבל מדידה לדידיה? - אפילו ר' אלעזר בן עזריה מודי דמשום איחתוני הוא
והא איחתני להו!
מקור מתקופת המשנה לדיני ילדה נשואה שמתה[עריכה]
חייב במזונותיה וכו': תנו רבנן:
תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה
וקבורתה תחת כתובתה
לפיכך - בעל אוכל פירות.
פירות?! מאן דכר שמייהו.
חסורי מחסרא והכי קתני:
תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה,
ופירקונה תחת פירות
וקבורתה תחת כתובתה.
- לפיכך בעל אוכל פירות.
מאי "לפיכך"?
מהו דתימא מיכל לא נכלינהו, אנוחי ננחינהו. דאם כן מימנע ולא פריק?
- קמ"ל דהא עדיפא. זימנין דלא מלו, ופריק לה מדידיה.
|
כתובות דף מח עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
{{רן: ואיפוך אנא? אמר אביי: תיקנו מצוי למצוי, ושאינו מצוי לשאינו מצוי. אמר רבא: האי תנא סבר מזונות מדאורייתא דתניא:
- שארה - אלו מזונות. וכן הוא אומר: ביאור:מעומד/מקרא/נביאים/תרי עשר/מיכה/ג בנבואת מיכה ואשר אכלו שאר עמי.
- כסותה - כמשמעו.
- עונתה - זו עונה האמורה בתורה וכן הוא אומר: ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/לא: אם תענה את בנותי
- רבי אלעזר אומר: שארה - זו עונה וכן הוא אומר בפרשיית העריות איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה.
- כסותה - כמשמעו.
- עונתה - אלו מזונות וכן הוא אומר נאום משה בפרשת עקב ויענך וירעיבך.
- רבי אליעזר בן יעקב אומר:
- שארה כסותה - לפום שארה תן כסותה.
- שלא יתן לה לא של ילדה לזקינה, ולא של זקינה לילדה.
- כסותה ועונתה - לפום עונתה תן כסותה.
- שלא יתן חדשים בימות החמה, ולא שחקים בימות הגשמים:
- רבי אליעזר בן יעקב אומר:
תני רב יוסף:
- שארה זו קרוב בשר. שלא ינהג בה מנהג פרסיים, שמשמשין מטותיהן בלבושיהן.
מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא:
- האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה - יוציא ונותן כתובה.
}}
הדעות בעניין טיפולי הקבורה בילדה נשואה[עריכה]
{{רן| רבי יהודה אומר אפילו עני שבישראל וכו':
- מכלל דת"ק סבר הני לא?
היכי דמי? אי דאורחה מ"ט דת"ק דאמר לא? ואי דלאו אורחה מ"ט דר"י? לא צריכא כגון דאורחיה דידיה ולאו אורחה דידה. ת"ק סבר כי אמרינן עולה עמו ואינה יורדת עמו - הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא. ורבי יהודה סבר אפילו לאחר מיתה.
אמר רב חסדא:
- אמר מר עוקבא: הלכה כרבי יהודה.
ואמר רב חסדא:
- אמר מר עוקבא מי שנשתטה בית דין יורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין את אשתו ובניו ובנותיו ודבר אחר.
א"ל רבינא לרב אשי מ"ש מהא דתניא:
- מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות
- בית דין יורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין את אשתו
- אבל לא בניו ובנותיו ולא דבר אחר.
א"ל: ולא שאני לך בין יוצא לדעת ליוצא שלא לדעת?
מאי דבר אחר? רב חסדא אמר: זה תכשיט. רב יוסף אמר: צדקה. מ"ד תכשיט כ"ש צדקה מ"ד צדקה אבל תכשיט יהבינן לה, דלא ניחא ליה דתינוול.
אמר רב חייא בר אבין אמר רב הונא:
- מי שהלך למדינת הים ומתה אשתו
- ב"ד יורדין לנכסיו וקוברין אותה לפי כבודו
לפי כבודו - ולא לפי כבודה? אימא אף לפי כבודו. הא קמ"ל עולה עמו ואינה יורדת עמו, ואפילו לאחר מיתה.
אמר רב מתנה:
- האומר אם מתה לא תקברוה מנכסיו - שומעין לו.
מ"ש כי אמר? דנפלי נכסי קמי יתמי? כי לא אמר - נמי נכסי קמי יתמי רמו?! אלא:
- האומר אם מת הוא לא תקברוהו מנכסיו - אין שומעין לו.
לאו כל הימנו שיעשיר את בניו ויפיל עצמו על הציבור.