ביאור:מנהג ישראל תורה?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



אחת הטענות נגד חידושים בפרשנות התורה היא, שחייבים לשמור על מנהג ישראל. במאמר זה נבדוק כמה טענות בנושא זה.

טענה: עם ישראל שרד במשך אלפי שנים בדרך נס, ולכן הוא בוודאי צודק.
תשובה:  
ה' הבטיח בתורה (ויקרא כו) שעם-ישראל ישרוד בכל מקרה, גם אם לא יקיים את התורה. לכן, העובדה שעם-ישראל שרד, אינה מוכיחה שהוא מקיים את התורה בצורה נכונה. מצד שני, ה' הבטיח בתורה (ויקרא כו, דברים ל), שעם-ישראל ייגאל כאשר יחזור בתשובה. לכן, העובדה שעם ישראל לא נגאל במשך 2000 שנה, דווקא כן מוכיחה שהוא אינו מקיים את התורה בצורה נכונה, ואי-אפשר להסיק מסקנות ממנהגי ישראל.
טענה: כתוב בתורה " אחרי רבים להטות " - אם רוב ישראל הסכימו על עיקרון מסוים, אנו חייבים לנהוג לפיו גם אם נראה לנו שהם טועים;
תשובה:  
הכלל "אחרי רבים להטות" מתייחס רק לדיון משפטי (בדיון משפטי, אם יש מחלוקת צריך לקבל את דעת רוב השופטים). במציאות, אין אנו מחוייבים לקבל את דעת הרוב. יותר מזה: כאשר דעת הרוב גורמת לתוצאות שליליות, אסור לקבל אותה, כמו שכתוב בתחילת הפסוק "לא תהיה אחרי רבים לרעות".
טענה: מצוה לדון את עם ישראל לכף זכות - אסור לומר שעם ישראל טועה!
תשובה: מצוה לדון לכף זכות את האנשים, אך אסור להכשיר את המעשים הרעים שהם עושים - "אומר לרשע צדיק אתה, יקבוהו עמים" (אפשר לדון אותם לכף זכות בטענה שהם שוגגים, קשה להם לשמור מצוות וכו' - אך לא בטענה שהמעשים עצמם הם טובים).
טענה: כתוב "מנהג ישראל תורה" - אם רוב ישראל מתנהגים בצורה מסויימת, זה בוודאי מתאים לתורה.
תשובה:   במשך ההסטוריה, היו תקופות ארוכות שבהן רוב ישראל חטאו. למשל:

גם בתלמוד נאמר, שיש עבירות שרוב עם-ישראל נכשל בהם למשל:

  • "רוב בגזל, ומיעוט בעריות, וכולם באבק לשון הרע"
  • בתקופת הלל הזקן, רוב העשירים חטאו ולא הלוו לעניים לפני שנת השמיטה, בניגוד למצוות התורה "כי פתוח תפתח את ידך והעבט תעביטנו די מחסורו...", והלל נאלץ לתקן תקנה חדשה - פרוזבול - כדי שהעשירים יואילו בטובם לקיים את המצוה.

גם בדורות מאוחרים יותר, היו תקופות שבהן רוב שומרי התורה טעו בהבנתם של עקרונות יסודיים בתורה, למשל:

גם היום יש מקומות שבהם רוב ישראל חוטאים - גם אותם שנחשבים "שומרי תורה". למשל:

  • יש מקומות-לימוד שבהם רוב התלמידים מעתיקים שיעורי-בית ועוברים בכך על איסור גניבת-דעת.
  • יש בתי-כנסת שבהם רוב המתפללים מדברים בזמן התפילה, ולפעמים אף מרכלים.
  • יש מקומות שבהם רוב הצעירים לא שומרים על דיני צניעות בין בנים לבנות, גם לפי ההלכות המקלות ביותר.

מכאן, שאי-אפשר לסמוך בעיניים עצומות על "מנהג ישראל". מנהג ישראל עלול להיות גם מנוגד לתורה.

המנהגים המקובלים בעם ישראל יכולים ללמד אותנו שני דברים על המצוות:

  • המנהגים המקובלים בהווה יכולים ללמד אותנו, איך מפרש עם-ישראל מצוה - ולפירוש זה יש משקל רב בהבנת המצוה; ראו מנהגים - סיווג ומשמעות .
  • המנהגים שהיו מקובלים בעבר יכולים ללמד אותנו, איך עם-ישראל לא פירש מצוה, וזה יכול לעזור לנו לזהות גורמים שאינם חלק מהמצוה; זה יכול לתת לנו רעיונות מקוריים לקיום המצוה. ראו חתונות בימי התנ"ך ובימינו .

אולם, עד כמה שידוע לי, אין שום חובה לקיים את כל מנהגי ישראל.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-03.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tryg/mqor/mnhg