ביאור:קהלת י ט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מי שמשקיע - צריך להשפיע
[עריכה](קהלת י ט): "מסיע אבנים יעצב בהם, בוקע עצים יסכן בם"
1. ע"פ ר' יוסף קרא , יעצב מלשון עצב = צער, יסכן מלשון סכנה: " "מסיע אבנים - פעמים שהם באים לו לעצבון, כשם שהוא אומר (במשלי כו-כז) "כורה שחת בה ייפול וגולל אבן אליו תשוב"; וכן בוקע עצים ייסכן בם - לשון סכנה, פעמים חוטב עצים ונשל קיסם מן הבקעת והכה אותו ומת" "; וכן פירשו ר' ישעיהו מטראני, JPS. וש' ל' גורדון הביא גם פירוש ש- ייסכן מלשון סכין - ייחתך בם; בכל מקרה, הפסוק מדבר על סכנות בעבודה, כמשל לכך שכל אדם מקבל את תוצאות מעשיו.
2.ע"פ רש"י, יעצב מלשון עצבון = עבודה, יסכן מלשון סוכנת = מחממת (גם בערבית השורש "סחן" משמעו "חום"; גם המאכל חמין נקרא בערבית סחינה): " "מסיע אבנים ממחצבתם בהרים מתיגע להם: יעצב - לשון יגיעה, כמו (בראשית ג) בעצבון תאכלנה, כלומר: כל אדם, לפי מלאכתו - עצבונו; אף עושה רעה לפי זריעתו יקצור: יסכן בם - יתחמם בם, כמו (מלכים א א) ותהי לו סוכנת; אף העוסק בתורה ובמצות, סופו ליהנות מהם" "; וכן פירש רשב"ם.
- אולם, לפי פירוש זה, לא ברור מדוע המשל הקשור לאבנים הוא משל שלילי (מסיע אבנים יהיה עצוב ויגע), והמשל הקשור לעצים הוא משל חיובי (בוקע עצים יתחמם בהם);
- בנוסף לכך, הפירושים עצב = יגיעה, סוכנת = מחממת אינם נפוצים בלשון המקרא; הפסוקים שמביא רש"י ניתנים להתפרש גם לפי המשמעות הרגילה: עצב = צער , סוכנת = מנהלת משק הבית.
3. לכן נראה לי, שבפסוק זה, יעצב מלשון עיצוב = פיסול ; יסכן מלשון מסכנות = אסמי תבואה; והפסוק כולו הוא חיובי - המתאמץ ומסיע אבנים ממחצבתם, יוכל לעצב בהן מבנים ופסלים לפי רצונו; המתאמץ ובוקע עצים - יוכל להשתמש בהם לבניית אסמי תבואה; בקיצור: מי שעושה את העבודה - הוא שצריך לקבוע איך להשתמש בתוצאותיה.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מי שמשקיע - צריך להשפיע
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-23.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-10-09