ביאור:מי נתן לשכוי בינה
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
"מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה" (איוב, לח', 36).
מהו שכוי?
רש"י מפרש על-פי הגמרא - תרנגול. פירושו השני וכן גם פירושו של בעל המצודות הוא הלב, במקביל לכליות, מלשון "משכיות לבב", עניין צפייה - ופירוש זה כבר יותר סביר, אך עדיין סתום משהו.
לפי דעתי, מילה זו יש לנקד בשורוק ולא כפי שהלכו המנקדים כדוגמת "כמטחוי קשת", ומשמעה - החבוי, הנסתר, כמו ב - "ואת שכת בעדו" (איוב, א', 10), ו/או מלשון צפייה אכן, כמו ב - "שכיות החמדה" (ישעיה, ב', 16), וזאת בהתאמה למקבילו "בטחות", מלשון 'טח', כפי שאנו מוצאים אף במקור נוסף - "הן אמת חפצת בטחות ובסתום חכמה תודיעני" (תהלים, נא, 8), כשעל כך אפשר לומר - "ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה" (ישעיה, כט', 18).
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-04.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2738_0