ביאור:מי נתן לשכוי בינה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה" (איוב, לח', 36).

מהו שכוי?

רש"י מפרש על-פי הגמרא - תרנגול. פירושו השני וכן גם פירושו של בעל המצודות הוא הלב, במקביל לכליות, מלשון "משכיות לבב", עניין צפייה - ופירוש זה כבר יותר סביר, אך עדיין סתום משהו.

לפי דעתי, מילה זו יש לנקד בשורוק ולא כפי שהלכו המנקדים כדוגמת "כמטחוי קשת", ומשמעה - החבוי, הנסתר, כמו ב - "ואת שכת בעדו" (איוב, א', 10), ו/או מלשון צפייה אכן, כמו ב - "שכיות החמדה" (ישעיה, ב', 16), וזאת בהתאמה למקבילו "בטחות", מלשון 'טח', כפי שאנו מוצאים אף במקור נוסף - "הן אמת חפצת בטחות ובסתום חכמה תודיעני" (תהלים, נא, 8), כשעל כך אפשר לומר - "ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה" (ישעיה, כט', 18).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2738_0