ביאור:מה רבו מעשיך ה' - מאכלות אסורים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


התורה מצווה אותנו לא לאכול בהמות וחיות המוגדרות כטמאות. הסבר מדוע הם אסורות לא נתנה התורה במפורש. בנושא זה רבו הדעות בקרב חז"ל.

' הרמב ' " ' ם ' – מפני שהם מזיקים לגוף.

' הרמב ' " ' ן ' - כנ"ל, מפני שהם מזיקים לגוף.

' בעל ' " ' העקדת יצחק ' " - (ר' יצחק עראמה) – מזיקים לנפש האדם.

רבים אימצו שיטה זו ואף ב"שולחן ערוך" נאמר שאם מעסיקים מינקת לא יהודייה - יש לדאוג שהיא לא תאכל מאכלות אסורים בתקופת הנקת הילד.

' האברבאנל ' – גם הוא לא מקבל את דברי הרמב"ם והרמב"ן מהסיבות הבאות:

אין משווים את התורה הנצחית לחוברת רפואה קטנה.
הגויים הלא אוכלים את המאכלות האסורים ולא קורה להם דבר.
אם הסיבה בריאותית, מדוע לא אסרה התורה גם את הצמחים הרעילים המזיקים ואף ממיתים?

ולכן סובר האברבאנל שההיזק הוא לנפש.

ר ' '' ' שמשון רפאל הירש ' – סבור כאברבאנל. גם ר' דוד צבי הופמן – סבור שהפגיעה היא בנפש, לומד זאת משרצים שם נאמר במפורש "שיקוץ נפש".

' הספורנו ' – כל האיסורים נובעים מחטא העגל. אילמלא חטא זה, היו כל הבשרים מותרים לאכילה. האיסורים הם קידוש העם לאחר החטא.

' אכילת בשר '

' עד נח ' – נאסר על בני האדם לאכול בשר.

' החל ממתן תורה ' - הותרו הבהמות הטהורות.

ישנה בעיה מוסרית באכילת בשר – שהרי רוב הבשר שאדם אוכל בא מיוזמתו, האדם משמר לו בהמות לבשר, מטפח אותם ומעודד ילודה גבוהה בניהם. לעומת זאת, עולם הצומח – נברא לאדם. ניתן לראות זאת במבנה הפרי, שהרי בכדי לגדל עץ אנו זקוקים לגרעין בלבד ולא לכל הפרי, כך בתמר, כך באבטיח, כך בתפוח ובמרבית הפירות. החומר האורגני שלהם, לכאורה מיותר עבור הצמח ולכן הוא מיועד למעשה למאכל האדם.

לעומת זאת בבהמות אין כמעט דבר מיותר שאינו נחוץ לגופו.

לכן נראה שאכן הצמחים נבראו מראש למאכל האדם מה שאין לומר על עולם החי.

בהמות טהורות הגדרתן: מפריסי פרסה ומעלי גרה, והעיקר שיהיו מעלי גרה מפני שמעלי הגרה הם גם מפריסי פרסה, אבל לא להיפך (מלבד הארנבת).

פרופ' קורמן מנסה לתת זוית מדעית מענינת מדוע הותרו מעלי הגרה.

לדעתו, הבהמות הטהורות מותרות באכילה כי הם קרובות יותר לצמח מאשר הבהמות הטמאות. והסיבה היא כדלהלן:

ידוע שבכל סמ"ק בקיבה – ישנם מיליארדי חיידקים ומיליוני חד תאיים .

מתברר שאצל כל הבהמות שאינם מעלות גרה – קיבתם מכילה מיליארדי חד תאיים המסייעים לעיכול ורק מיליוני חיידקים .

ואילו אצל מעלות גרה המצב הפוך – הם מכילות בעיקר חיידקים ותאית ויחסית מעט חד תאיים הבטלים ברוב .

היצורים החד תאיים – הם בגדר "שרצים" לכל דבר ולכן כמות כזו גדולה של חד תאיים פוסלת בהמות אלו.

לעומת זאת החיידקים כשרים לאכילה, שהרי אנו יוצרים יין, חומץ עם חיידקים.

זו הסיבה שמעלי גרה כשרים לאכילה ואילו הבהמות שאינן מעלות גרה הם טמאות לאכילה.

אם מקבלים הסבר זה – ניתן להבין שמאחרי היתר ואיסור במאכלות ישנם סיבות מדעיות שרק המדע החדיש מאפשר לנו לפחות לנסות ולהבין את ציווי התורה.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-03-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/zuckm/marbu3