ביאור:מבנה דברים יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בדברים יב יש מצוות רבות שקשורות להקרבת קרבנות במקום אשר יבחר ה'. במאמר זה נסביר את המצוות השונות, ההבדלים ביניהן והקשרים ביניהן.

כי אתם עוברים את הירדן[עריכה]

הפרשה מתחילה, למעשה, בדברים יא לא, אחרי פרשת הברכה והקללה. הפרשה נפתחת בתיאור זמן - זמן הכניסה אל הארץ - נוסח מקובל לפתיחת פרשיות של מצוות בתורה: "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם".

המצוה הראשונה בפרשה היא המצוה לאבד את כל מקומות העבודה הזרה בארץ כנען: "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם, אֶת-אֱלֹהֵיהֶם - עַל-הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן...".

לאחר מכן באה סדרה של 4 מצוות, שלכל אחת מהן יש אותו מבנה: כל אחת פותחת באיסור (לא / הישמר פן), ממשיכה במצוה שיש לקיים במקום אשר יבחר ה', ומסיימת במצוה שיש בה אכילה ו/או שמחה של קבוצה גדולה. הטבלה הבאה מבליטה את המבנה המשותף למצוות אלו:

האכילה והשמחה

המקום אשר יבחר ה'

האיסור[עריכה]

(פסוק ז) "וַאֲכַלְתֶּם-שָׁם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם, אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם - אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ."

(פסוקים 5-6) "כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ שָׁם - לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם; וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם."

(פסוק ד) "לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן לה' אֱלֹהֵיכֶם"

(פסוק יב) "וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם, וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם; וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם, כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם."

(פסוקים 9-11) "כִּי לֹא-בָאתֶם עַד-עָתָּה אֶל-הַמְּנוּחָה וְאֶל-הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. וַעֲבַרְתֶּם אֶת-הַיַּרְדֵּן, וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם; וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל-אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב, וִישַׁבְתֶּם-בֶּטַח. וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם - שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם, וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לה'" .

(פסוק ח) "לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם, אִישׁ כָּל-הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו!"

(פסוקים 15-16) "רַק בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר, כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ - בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ; הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ, כַּצְּבִי וְכָאַיָּל. רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ; עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם."

(פסוק יד) "כִּי אִם-בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ - שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ, וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ."

(פסוק יג) "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיך, בְּכָל-מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה."

(פסוקים 18-19) "..., אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ; וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תַּעֲזֹב אֶת-הַלֵּוִי, כָּל-יָמֶיךָ, עַל-אַדְמָתֶךָ" "."

(פסוק יח) "כִּי אִם-לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ,..."

(פסוק יז) "לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ, וְכָל-נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר, וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ."

מתוך הטבלה, ניתן להבין את המשמעות הייחודית של כל איסור. נסביר את הדברים בשתי שיטות:

א. איסורים שונים[עריכה]

  • האיסור בפסוק ד מתייחס לפסוקים שלפניו, שבהם נזכרו כל המקומות שבהם עבדו גויי הארץ את אלהיהם, ומשמעותו היא "לא תעשון כן לה' אלהיכם" = אל תחקו את צורת מבני הפולחן של הגויים, ואל תבנו לה' שום בית חדש, אלא "לשכנו תדרשו ובאת שמה" - תשאלו זה את זה (או את הנביא) איפה נמצא משכן ה' (אוהל מועד), ולשם תבואו ותביאו את קרבנותיכם. ראו " לא תעשון כן לה' אלהיכם ".
  • האיסור בפסוק ח לא מתייחס למעשיהם של גויי הארץ, אלא למעשיהם של בני-ישראל במדבר: "לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום, איש כל הישר בעיניו" = אל תביאו חולין לעזרה; אל תביאו אל משכן ה' כל בהמה שאתם רוצים לאכול בעצמכם, כמו שעשינו עד עכשיו (ע"פ ויקרא יז); המצב עד כה היה מצב זמני שנבע מכך שאין לכם בית קבוע לשחוט ולאכול בו בשר. אלא, "המקום אשר יבחר ה' א-להיכם בו לשכן שמו שם, שמה תביאו את כל אשר אנוכי מצוה אתכם": אתם רשאים להביא למשכן רק את הקרבנות שאני מצוה אתכם - רק עולות, זבחים, מעשרות, תרומות ונדרים שהקדשתם בפירוש לה' ("אשר תדרו לה'"), ושאתם רוצים לאכול לפני ה' עם כל משפחתכם ועם "הלוי אשר בשעריכם" . ראו לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום, איש כל הישר בעיניו - הפירוש האחרון .
  • האיסור בפסוק יג מתייחס רק לעולות - בהמות שנשרפות כליל על המזבח: "הישמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה" = אסור לך להקריב עולות בכל מקום שאתה רוצה, אלא רק במשכן "במקום אשר יבחר ה', באחד שבטיך, שם תעלה עולותיך, ושם תעשה כל אשר אנוכי מצוך". רק בהמות שרוצים לאכול, ושאינן קודש לה', מותר להקריב מחוץ למשכן: "רק בכל אוות נפשך תזבח ואכלת בשר, כברכת ה' א-להיך אשר נתן לך בכל שעריך; הטמא והטהור יאכלנו, כצבי וכאייל": רק בשר שאתה רוצה לאכול, מותר לך לזבוח בכל מקום שאתה מתאוה, ורק בתנאי שזהו בשר חולין, שמותר באכילה לטמאים ולטהורים כאחד.
  • האיסור בפסוק יז מתייחס רק למאכלי-קודש - מאכלים שהוקדשו ע"י ה' (בכור או מעשר), או ע"י אדם (נדרים או נדבות): "לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך, ובכורות בקרך וצאנך, וכל נדריך אשר תדור, ונדבותיך ותרומת ידך" = אסור לך לאכול מחוץ למשכן את מאכלי הקודש, אלא רק "כי אם לפני ה' א-להיך תאכלנו, במקום אשר יבחר ה' א-להיך בו...".

אחרי פסוק יט יש במסורת פרשה סתומה. מכאן, שבפסוק יט מסתיים הקטע. נושא הקטע, כפי שניתן לראות מפירוט המצוות עד כה, הוא - המקום והאופן שבהם יש לעבוד את ה' בארץ: אסור לבנות לה' בניינים כמעשה הגויים, אלא לעבוד אותו במקום שאליו יבחר להביא את משכנו; אסור להביא למשכנו בשר חולין, וחייבים להביא אליו את כל העולות ואת כל מאכלי הקודש.

שני הסעיפים האחרונים מרחיבים את האיסורים שנזכרים בויקרא יז: בויקרא יז, נאסר על בנ"י להקריב עולות וזבחים מחוץ למשכן במדבר, ובדברים יב נאמר שהאיסור הזה יחול גם בארץ.

ב. תקופות שונות[עריכה]

  • האיסור בפסוק ד מתייחס לתקופה הראשונה שאחרי מעבר הירדן - תקופת הכיבוש וההתנחלות בארץ. בתקופה זו, המשכן נע ונד, וצריך לשאול ולדרוש בכל רגע היכן הוא נמצא - "לשכנו תדרשו ובאת שמה". בתקופה זו, האיסור הוא לבנות לה' מבני-פולחן חדשים. כל עוד לא נעקרה עבודת האלילים מהארץ, יש להיצמד למשכן הקיים, ולא לבנות לה' בית חדש - כי זה עלול לגרום לבני-ישראל לחקות את מנהגי הגויים. ע"ע " לא תעשון כן לה' אלהיכם ".
  • האיסור בפסוק ח מתייחס לתקופה מאוחרת יותר, שבה כבר היה מותר לבני ישראל להקריב מחוץ למשכן, ומשמעותו היא, שאסור להקריב מחוץ למשכן את כל סוגי הקרבנות, אלא רק "איש כל הישר בעיניו" - רק את הקרבנות שיחיד מתנדב מרצונו; לא קרבנות חובה ולא קרבנות ציבור. ראו לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום, איש כל הישר בעיניו - פירוש רש"י . רק אחרי שיגיעו אל המנוחה ואל הנחלה, וייבנה מקדש קבוע - יוכלו שוב להביא אליו את כל סוגי הקרבנות.
  • האיסור בפסוק יג ו האיסור בפסוק יז מתייחסים לתקופה הבאה, אחרי שבנ"י יגיעו אל המנוחה ואל הנחלה וייבנה מקדש קבוע. בתקופה זו, יהיה אסור להקריב לה' קרבנות מכל סוג שהוא (עולות, זבחים, נדרים, נדבות, מעשרות ובכורות) מחוץ למקדש.

כי ירחיב ה' א-להיך את גבולך[עריכה]

בפסוק כ מתחיל קטע חדש; ניתן לראות שזהו קטע חדש גם ע"פ נוסח הפתיחה שלו - "כי ירחיב ה' א-להיך את גבולך כאשר דיבר לך": שוב, זהו תיאור זמן; זמן מאוחר יותר מהזמן שאליו התייחס הקטע הקודם ("כי אתם עוברים את הירדן"). נושא הקטע הזה הוא - אכילת בשר תאוה. הנושא הזה כבר נזכר בשני פסוקים בקטע הקודם, בפסקה שדיברה על איסור הקרבת עולות מחוץ למשכן (פסוקים 15-16); הוא הוזכר שם כדי להדגיש את הניגוד שבין הבהמות שנשרפות כליל על המזבח (שאותן אסור להקריב כלל מחוץ למשכן ה'), לבין הבהמות שמיועדות למאכל של טמאים וטהורים כאחד (שאותן מותר וחובה להקריב מחוץ למשכן ה').

אולם, שם הנושא הוזכר רק בדרך אגב; הקטע העיקרי שאמור ללמד את נושא אכילת בשר התאוה הוא הקטע הנוכחי.

גם בקטע זה, ישנם שני פסוקים שמתייחסים לבשר קודש (פסוקים 26-27), והם נועדו - שוב - להדגיש את הניגוד בין בשר חול לבשר קודש.

מטרת החזרות היא, שכל אחת מהפרשיות תעמוד בפני עצמה, ויהיה אפשר ללמוד אותה בלי תלות בפרשה השניה.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-06-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-12