ביאור:מ"ג שמות לד יט
כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי[עריכה]
כל פטר רחם לי. באדם:
כל פטר רחם לי. לפי שעל ידי מכת בכורות נתקדשו כל בכור ביציאתו ממצרים נכתב כאן:
[מובא בפירושו לפסוק י"ח] הזכיר את חג המצות כאשר הזכירה בפרשה העליונה. ובעבור שהזכיר כי בו יצאת ממצרים והנה חג המצות לזכר. הזכיר דבר פטר חמור שגם הוא זכר ליציאת מצרים. כמו בפסוק ובקוצרכם שהזכיר עם חג הקציר. וככה הזכיר זה בפרשת קדושים תהיו. ובעבור זה כל פטר רחם לי:
וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה:[עריכה]
ומלת מקנך. בא במקום הזה על לשון נקבה. ושמות רבים ככה. על לשון זכר גם לשון נקבה:
פטר. לשון פתיחה וכן (משלי יז) פוטר מים ראשית מדון. תי"ו של תזכר לשון נקבה היא מוסב על היולדת:
וכל מקנך תזכר וגו'. וכל מקנך אשר תזכר בפטר שור ושה אשר יפטור זכר את רחמה:
כל פטר רחם לי. באדם ובבהמה הטהורה ובקצת הטמאה, אבל יהיה זה על אפנים שונים , ולזה אמר וכל מקנך תזכר פטר שור ושה. וזה כי בפטר שור ושה "תזכר", תהיה נזכר בחלק הקרבן הנקרא "אזכרה", כאמרו "אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם, את דמם תזרק.. ואת חלבם תקטיר" (במדבר יח, יז).