ביאור:מ"ג שמות כט ב
וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן[עריכה]
ולחם מצות וחלת מצות ורקיקי מצות. הרי אלו ג' מינין רבוכה וחלות ורקיקין. לחם מצות היא הקרויה למטה בענין חלת לחם שמן ע"ש שנותן שמן ברבוכה כנגד החלות והרקיקין וכל המינין באים עשר עשר חלות (מנחות עו):
ולחם מצות. אפוי בתנור קרוי לחם. וגם שמו היה כן כי הוא לחם האמור עם חלות ורקיקין בעשיית מלואים בפ' צו את אהרן חלות ורקיקין מפורשים במס' מנחות ומכל מין ומין עשר הם:
ולחם חלות. עבות. והעד רקיקי מצות.
ולחם מצות. פירש"י דהיינו רבוכה ובמנחות מפיק ליה מחלות לחם:
והזכיר בשמן. הוא שמן זית כמשפט.
בלולות בשמן. כשהן קמח יוצק בהן שמן ובוללן (שם עה): משחים בשמן. אחר אפייתן מושחן כמין כ"ף יונית שהיא עשויה כנו"ן שלנו (שם):
סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם:[עריכה]
ומלת סולת בלשון ערבי הוא סמי"ד. שהוסר הפסולת מהחטה ובארץ ישמעאלים עושים כן. ואין לחם נכבד ממנו ורבים פירשו מגזרת סלית כל שוגים מחוקיך. סלה כל אבירי ה'. ואמר כי כמוהו חטים מכולת לביתך. ויש אומרים טחונות: