ביאור:מ"ג שמות כג יד
שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:
[עריכה]רגלים. פעמים וכן (במדבר כב) כי הכיתני זה שלש רגלים:
שלש (רגלים) פעמים. (...) רגלים. מגזרת רגל. כי רובם רגלים הם:
שלש רגלים תחוג לי בשנה. וחזר עוד והזכיר בכאן שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך ונאמר במקום אחר (שם טז) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות, אלו אמר פעמים סתם ולא פירש בחג המצות ובחג השבועות וכו' הייתי אומר שילך שם שלש פעמים בשנה בתוך ג' או ד' חדשים ועל זה נאמר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות, וא"כ למה נאמר רגלים בלשון רגלים פרט לבעלי קבין להוציא את החגר והסומא ואת החולה והזקן והקטן שאין יכולין לעלות ברגליהם: ובמדרש שלש פעמים שלש רגלים ולהלן הוא אומר (ישעיה כו) תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים, אזהרה לישראל שלא יעלו אלא ברגליהם וכן הכתוב אומר (שיר ז) מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב:
ומלת תחוג. תזבח. כמו אסרו חג בעבותים:
לי לבדי תהיה עבד. שתעבוד שלש רגלים בשנה ותבא לפני כעבד שיביא דורון לאדונו. על כן כתיב אחריו (את) [אל] פני האדון יי' כמו לפני האדון יי' וכן ולא יראו פני ריקם. והזכיר זה בעבור כי יש ימים ידועים הולכים עובדי אלילים להבליהם. על כן כתוב תחוג לי לבד:
תחג לי. כענין "ישמח ישראל בעשיו" (תהלים קמט, ב), על הפך "וירא את העגל ומחלת" (להלן לב, יט).
ושם אלהים אחרים וגו'. שלש רגלים. לומר לך כל המבזה את המועדות כאילו עובד עבודה זרה. וסמיך פסח לע"ז לומר מה ע"ז אסורה בהנאה ואוסרת בכל שהוא אף חמץ בפסח אסור בהנאה ואוסר בכל שהוא: