ביאור:מ"ג שמות ח כה
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ וְהַעְתַּרְתִּי אֶל יְקֹוָק[עריכה]
והעתרתי. כמו והחרמתי את עריהם. והחזקת בו. והאבדתי חכמים מאדום. והעליתי. כולם פתרונן להבא ופתחין וכן והעבדתיך כי אותיות גורמים. אבל לשעבר יאמר העברתי מעליך עוניך. העליתי. העברתי. כלם נפתחין בפתח קטן. אבל בשאר אותיות יאמר והכרתי פסילך. והשמדתי. כולם בחירק בין לשעבר בין להבא:
וְסָר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ מָחָר[עריכה]
וסר הערוב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר. כאשר אמר פרעה במכת הצפרדעים "למחר", כן רצה משה לעשות גם בזאת שיתפלל ויסורו מחר.
וסר הערוב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר. יאמר משה לפרעה כדי שלא תחשוב עלי שהמעשים שאני עושה הם בתחבולה וחכמה בחכמת השעות ותחשוב שאני יודע השעה והעת שהמכה ראויה להסתלק ועתה הגיע אותה העת לפיכך אני מאריך לך עת הסרת המכה עד למחר כמו שאמרת לי במכת הצפרדעים וע"כ קבע לו משה זמן בשאר המכות במלת מחר בין בהסרת המכה בין בהבאתה:
והנה סר הערוב והלכו להם, לא כאשר היה בצפרדעים, מן הטעם שאמרו רבותינו (שמו"ר יא ג) שרצה הקב"ה לצער אותם במכות, לא להועיל להם כלל. ומשה נשמר בכך באמרו, כי אמר לפרעה להכרית הצפרדעים שירמוז למיתתם כמו שפירשתי (לעיל פסוק ה):
רַק אַל יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל לְבִלְתִּי שַׁלַּח אֶת הָעָם לִזְבֹּחַ לַיקֹוָק:[עריכה]
התל. כמו להתל:
ויאמר. התל. זה השורש משונה. כי היה ראוי להיות התי"ו בדגש. כי הה"א שורש כמו הנה לא ידעתי דבר. וככה התל תהתלו בי. והנכון ויהתל בהם אליהו.
ואמר לו משה כן בעבור שאמר במכת הצפרדעים לשלח את העם ולא שלח:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ד] וטעם שנתרצה לו משה, כיון שכל עצמינו אין אנו משתדלים אלא לצאת מהעיר מה לי בתנאו יום או יומים, וכי ירדוף תרדפהו רעה וגזירתו עומדת לעומתו, לזה לא רצה משה לדקדק בתנאי הזמן ואמר רק אל יוסף פרעה התל לבלתי שלח באיזה אופן שיהיה, ודקדק לומר רק לשון מיעוט לומר הגם שיהיה השליחות בתנאי פחות מג' ימים: