ביאור:מ"ג ויקרא ב ד
וְכִי תַקְרִב קָרְבַּן מִנְחָה מַאֲפֵה תַנּוּר
[עריכה]וכי תקריב. אמר וכי בתוספת וא"ו לסמוך דין זה לענין ראשון, לומר לך שגם בפרטי המנחה נתרבה כהן משיח, ונתמעטו צבור גם לתנאי פרטי ההקרבה שנרשמו בקומץ מנחת סולת, גם להביא לבונה הגם שלא הוזכרה בה:
וכי תקריב וגו'. שאמר הרי עלי מנחה מאפה תנור (מנחות מו)
סֹלֶת חַלּוֹת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן:
[עריכה]ולמד הכתוב שיביא או חלות או רקיקין החלות בלולות והרקיקין משוחין (..) ושנינו במנחות (דף עו) כל המנחות האפויות לפני קמיצתן ונקמצות ע"י פתיתה כולן באות עשר עשר חלות והאמור בה רקיקין באה עשר רקיקין:
חלות. עבות ויש אומרים עגולות מלשון חלילה בדברי קדמונינו:
ונחלקו רבותינו במשיחתן (מנחות עה) י"א מושחן וחוזר ומושחן עד שיכלה כל השמן שבלוג שכל המנחות טעונות לוג שמן וי"א מושחן כמין כ"ף יונית ושאר השמן נאכל בפני עצמו לכהנים
ומה ת"ל בשמן בשמן שני פעמים להכשיר שמן שני ושלישי היוצא מן הזתים ואין צריך שמן ראשון אלא למנורה שנאמר בו זך.