ביאור:מ"ג דברים כב כב
כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה בְעֻלַת בַּעַל[עריכה]
[מובא בפירושו לפסוק כ"א] כי עשתה נבלה בישראל. וסמיך ליה כי ימצא איש שוכב. רמז לאיש שהטיח באשתו תחת התאנה וסקלוהו:
וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם[עריכה]
גם. לרבות הבאים אחריהם (ס"א מאחוריהם). (שם) ד"א גם שניהם לרבות את הולד שאם היתה מעוברת אין ממתינין לה עד שתלד:
ומתו גם שניהם. להוציא לעושה מעשה חדודים שאין האשה נהנית מהם. גם, לרבות הבאים אחריהם, לשון רבינו שלמה. ולא הבינותי מהו, וכי בתולה היא זו, שנמעט או נצטרך לרבות הבאים אחריהם, מה לי ראשון מה לי שני ושלישי. ועוד היה לו לומר הבאים אחריו. ובנוסחאות שלנו בספרי (תצא קב) שניהם, ולא העושה מעשה חדודין, כשהוא אומר גם שניהם, לרבות הבאים מאחוריהם. והיא ביאה שלא כדרכה, וריבה אותה הכתוב בכאן, וכל העריות למדות זו מזו: ועל דרך הפשט גם שניהם, האיש הפושע בחטא יותר, שהוא התובע והמפתה והעושה מעשה, וגם האשה, והזכיר זה הכתוב ופירש גם שניהם האיש השוכב וגם האשה, וכן דרך הכתובים לתלות החטא באיש כאשר פירשתי (ויקרא כ יז) בערות אחיו גלה ערירים יהיו: ויש אומרים כי טעם האיש השוכב עם האשה והאשה, תוספת ביאור, כמו יביאה את תרומת ה' (שמות לה ה), אותו את נבוכדנצר (ירמיה כז ח). ובספרי (שם) האיש השוכב עם האשה, אע"פ שהיא קטנה, והאשה, אע"פ שנבעלה לקטן. אם כן טעמו גם שניהם, גם כל אחד מהם האיש או האשה המגיע מהם לחיוב:
ומתו גם שניהם. פרש"י גם לרבות הבאים אחריהם ואמר שאם בא איש עליה לאחר שנגמר דינה שחייב מיתה. דסלקא דעתך אמינא דכמתה דמיא ולא לחייב עליה קמ"ל גם:
ומתו גם שניהם, האיש השוכב עם אשה בעולת בעל והאשה. אף על פי ששניהם חייבין הנה פשע האיש גדול מפשע האשה, וזהו שהוצרך לחזור האיש השוכב עם האשה והאשה, תלה הפשע באיש השוכב ולא אמר והאשה הנשכבת, כן פירש הרמב"ן ז"ל. ודרשו ז"ל בפ"ק דקדושין, ומתו גם שניהם כששניהם שוין, כלומר בחיוב מיתה, לאפוקי גדול הבא על הקטנה דלאו בת עונשין היא. ועוד דרשו, גם שניהם לרבות את הולד, וכדאמרינן בערכין האשה היוצאת ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד, ישבה לה על משבר ממתינין לה עד שתלד, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן גם שניהם לרבות את הולד:
ומתו גם שניהם. (שם) להוציא מעשה חדודים שאין האשה נהנית מהם:
הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל:[עריכה]
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מה תיבת "גם" מוסיפה ללמד" וכו']
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מה תיבת "גם" מוסיפה ללמד" וכו']
[מובא בפירושו לפסוק כ"א] ובעבור וסקלוה נסמכה פרשת הבעולה והמאורסה גם פירושו זה כמו זה והנה פירוש זה עוד:
[מובא בפירושו לפסוק י"ג, בסוף פירושו לפרשה הקודמת כמשל ליחס האדם לתורה] (...) ואומרו עוד כי ימצא איש שוכב וגו' יתבאר על פי דבריהם ז"ל (סנהדרין נ"ט.) שאמרו גוי העוסק בתורה חייב מיתה ע"כ, והוא אומרו כי ימצא איש שוכב עם אשה שהיא מאורסת לבעלה שהיא התורה כלת ישראל, ומתו גם שניהם פירוש העכו"ם העוסק וגם התורה ההיא לא יהיה לה עליה אלא תדעך נרה ואין לה חיות כדרך אמרי תורה דכתיב (משלי ד') כי חיים הם: